הקשישה התעקשה - ולא תוצא בכוח מהבית

בית משפט השלום באשדוד קיבל את רצונה של ניצולת שואה שלא לצאת מביתה ולא לעבור לבית אבותבניגוד לרצונה.

מדובר באישה בת 82, ששכלה את בתה לפני כעשר שנים והקימה בביתה פינה לזכרה. לאחר שמצבה הקוגניטיבי התדרדר, ביקש האפוטרופוס שמונה לה מטעם הקרן לטיפול בחסויים להעבירה לבית אבות, אולם האישה סירבה לכך נחרצות וציינה במפורש כי ברצונה להישאר בביתה. באמצעות עורכת הדין מאיה חונגר מהסיוע המשפטי במשרד המשפטים היא פנתה לבית המשפט, וביקשה לסרב לבקשת האפוטרופוס להעבירה לבית האבות, זאת על אף שהכנסתה החודשית עומדת על כ-4,000 ₪ בלבד לחודש ולמרות הקושי הכרוך בהישארותה בבית.

בהחלטת השופטת עינת אלפסי צוין כי אמנם נבחנה התנהלותה התפקודית והכלכלית של האישה בביתה ואף ניתנה תשומת לב להמלצת רופאה למנות לה השגחה במשך 24 שעות בבית אבות, אולם לבסוף החליטה השופטת להיענות לרצונה של האישה, וקיבלה את בקשתה להישאר בביתה.

בהחלטתה כתבה בין היתר השופטת: "מעבר מסוג זה יהיה בבחינת 'לשפוך את התינוק עם המים'. הגברת היא אישה בודדה, המטפלת מטעם המוסד לביטוח לאומי היא הדמות הקרובה ביותר אליה, כמו גם הבית שהוא מבצרה, בו גרה וגידלה את בתה שאותה גם שכלה. ניתוקה מהבית ומהמטפלת עלול להיות בבחינת גזר דין סופי עבור הגברת. וברור שמצב זה אינו פועל לטובתה".

עו"ד מיטל סגל-רייך, ממונה ארצית תחום זקנה וכשרות משפטית בסיוע המשפטי, מסרה: "החלטת בית המשפט שומרת על זכויותיה הטבעיות והיסודיות של האישה לסיים חייה בבית כרצונה, ומבצרת את כבודה בכך שבחירותיה בסוף החיים מקבלות מעמד והכרה בפסק הדין".