"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

על קניין רוחני, פטנטים וחברות הזנק

עו"ד גיתית אייאסוב ממשרד אדיסון עורכי פטנטים, שופכת מעט אור בנושאי קניין רוחני ופטנטים

,עודכן
צילום: יח"צ //

מהו קניין רוחני
מאחר והעתקה של רעיון הינה פשוטה בהשוואה להעתקה של חפץ מוחשי, החברה האנושית הגיעה למסקנה שצריך לאפשר להגן על "קניין רוחני", ועיגנה את זה בחוק: דיני זכויות יוצרים נועדו להגן על יצירות ספרותיות, אומנותיות, מוסיקליות והקלטות; דיני הפטנטים נועדו להגן על חידושים טכנולוגיים; דיני סימני המסחר נועדו להגן על מוניטין; ואילו דיני המדגמים נועדו להגן על החידוש בעיצובים תעשיתיים. לאלה אפשר להוסיף גם סודות מסחריים, זכויות מטפחים, ועוד.

בסרטון הבא עו"ד גיתית אייאסוב ממשרד אדיסון עורכי פטנטים שופכת מעט אור על הנושא הסבוך הזה:

פטנטים

כאמור, דיני הפטנטים נועדו להגן על חידושים טכנולוגיים. המסמך שמנפיקה מדינה, המעניק בעלות בלבדית, לפרק זמן קצוב, על המצאה שיש בה חידוש טכנולוגי וזיק המצאתי, נקרא פטנט.

ליתר דיוק, המצאה שמקבלת פטנט אמורה להיות המצאה חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי, ויש בה "התקדמות המצאתית". קריטריון החידוש הינו בדרך כלל ברור, אולם ההתקדמות ההמצאתית הינה נושא שהאפור הינו הצבע השולט בו, והוא אינו מוחלט למרות הניסיונות החוזרים ונשנים מצד רשויות הפטנטים ובתי המשפט לפשט אותו.

הגנת פטנט אינה גלובלית, וליתר דיוק פטנט מקבל להגנה רק במדינה בה הוא מוענק. לכן רישום פטנט במספר מדינות כרוך בהוצאה לא מבוטלת. יתרה מזו, הזמן מהווה גורם קריטי, שכן בקשה לפטנט צריכה להיות מוגש במדינות השונות בכפוף למגבלת זמן. כתוצאה מכך יש לתכנן את האסטרטגיה של רישום פטנט במדינות שונות כך שלא יעיק יותר מדי על התקציב של חברה, בייחוד אם היא חברת הזנק.

בסרטון הבא עו"ד גיתית אייאסוב ממשרד אדיסון עורכי פטנטים שופכת מעט אור על הנושא בהדגישה נקודות הראויות להילקח בחשבון על ידי בעל המצאה:

כיצד פטנטים יכולים להועיל לחברות הזנק

על מנת להתחיל בסטארט-אפ נדרשת השקעה. וגם אם ההשקעה אינה תמיד כספית, היא בכל זאת נמדדת בכסף, כי עבודה נמדדת בכסף, ובוודאי קניית ציוד וחומרים, העסקת עובדים, שכירת מקום, פרסום, וכו'. אבל יש דרך הרבה יותר זולה להתחיל את המיזם שלכם – רישום פטנט.

לצערנו, יש חברות הזנק שלא לוקחות בחשבון נקודה זו, וכתוצאה מכך אין מניעה מצד חברות אחרות להעתיק מוצרים שלהן שהגיעו לבשלות.

בסרטון הבא עו"ד גיתית אייאסוב ממשרד אדיסון עורכי פטנטים מסבירה מעט על הנושא:

יודגש שמפאת הרוחב של הנושאים שהוצגו לעיל, והגודש בפרטים, הדברים שנאמרו לעיל, כולל הסרטונים, מיועדים למקד את המאזין בנקודה מסוימת, והם אינם מתיימרים לשמש סקירה מלאה ונאמנה של הנושא. לעיתים הושמטו נקודות מסוימות בכוונה וזאת על מנת לשמור על המיקוד.

למידע נוסף,אדיסון עורכי פטנטים בע"מ

ליצירת קשר:דויד בוטנרו - אָסקימוֹTV, 03-5503561

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר