"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"צביקה הלך מאיתנו, אך רוח הנתינה והלב הגדול יישארו עמנו לעד"

צביקה לוי, "אבי החיילים הבודדים", שהקדיש שנים רבות מחייו לטיפול בחיילים שעלו ארצה, נפטר בגיל 70 לאחר מאבק במחלת ניוון שרירים • הלווייתו תיערך ביום שני בקיבוץ יפעת בו התגורר • מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר, ספד לו: "נמשיך בדרכו ובמפעל הציוני שהקים"

,עודכן
צילום: גיל אליהו - ג'יני // צביקה לוי ז"ל

צביקה לוי,חתן פרס ישראל למפעל חיים, הלך לעולמו הלילה (בין שישי לשבת), לאחר התמודדות ארוכה עם מחלת ניוון שרירים, בן 70 היה במותו. הלווייתו תתקיים ביום שני הקרוב בשעות הצהריים בקיבוץ יפעת בו התגורר.

בעשרות השנים האחרונותטיפל לוי באלפי חייליםשעלו ארצה בעודם משאירים את משפחותיהם מאחור, דאג לכל צרכיהם ואף סייע להם למצוא משפחות מאמצות. פעולותיו הרבות זיכו אותו בכינוי "אבי החיילים הבודדים" ובפרס ישראל למפעל חיים אותו קיבל בשנת 2017.

"צביקה לוי, חתן פרס ישראל, לוחם, חבר ואבא",ספד יו"ר מפלגת "חוסן לישראל", בני גנץ. "כל אחד יכול לבחור לו את צביקה שלו. יהיה זה הצנחן ששירת ולחם לצידו, יהיה זה חברו למפעל ההתיישבות הקיבוצית בעמק ובכל מקום בארץ, יהיה זה בן משפחתו האוהבת והתומכת ובעיקר יש את אלו הקוראים לו אבא".

"הם קוראים לו אבא בין אם בגלל שהם ילדיו הביולוגיים או בגלל שהם חיילים בודדים אשר צביקה היה להם לאב דואג,אוהב ואהוב. כשאנחנו, חבריו לשירות, היינו עסוקים לאורך שנים בהגנת המדינה ושמירה על בטחונה צביקה היה עסוק בלשמור ולהגן עלינו.

"גם בשנים האחרונות צביקה לא הפסיק ללחום והפעם במחלתו, ותוך כדי לא הפסיק לרגע להיות חבר או אבא. אני נוצר שנים של זכרונות נעימים וההערכה רבה לצביקה. תרגילים במדבר כשצביקה כל כך דואג לכולם, מפגשים וסיורים עם החיילים והמפגש עם העיניים הטובות והיד האוחזת בענף כותנה המונח על מצבתו של לוחם להגנת הארץ. כמו כולם, גם אני אהבתי אותו".

מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר ספד ללוי:"בשם חברי הקיבוצים ברחבי הארץ ובעיקר בשם יותר מעשרים אלף החיילים הבודדים שמצאו חדר ומשפחה בכל קיבוץ אליו הגיעו בזכותו של צביקה, אנו שולחים חיבוק גדול לנעמי אשתו ולילדים – עידית, דותן, מיכל ומעיין והנכדים".

"צביקה נלחם בצנחנים", המשיך מאיר. "לאחר מכן נלחם על כל חייל בודד ובשנים האחרונות נלחם על בריאותו. צביקה הלך מאתנו, אך רוח הנתינה והלב הגדול שלו, יישארו עמנו לעד. צביקה הקים ביחד עם התנועה הקיבוצית וחברי הקיבוצים מפעל חיים, אנחנו ממשיכים בדרכו ונמשיך מפעל ציוני וחשוב זה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר