"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
יפן פרשה מהוועד העולמי לציד לווייתנים
גם לאחר האמנה להשהיית הציד ב-1986 עקפה המדינה את האיסור תחת התירוץ של "מחקר מדעי" • ארגונים ירוקים זועמים: "לשמור על הים במקום להמשיך בציד"
כל השנים נמשך ציד הלווייתנים המסחרי תחת טענות על מחקר מדעי // צילום: איי.פי. // כל השנים נמשך ציד הלווייתנים המסחרי תחת טענות על מחקר מדעי // צילום: איי.פי.

יפן פרשה מהוועד העולמי לציד לווייתנים

גם לאחר האמנה להשהיית הציד ב-1986 עקפה המדינה את האיסור תחת התירוץ של "מחקר מדעי" • ארגונים ירוקים זועמים: "לשמור על הים במקום להמשיך בציד"

מערכת היום
, עודכן

יפן הכריזה כי תפרוש מהוועד הבינלאומי לציד לווייתנים בשנה הבאה, ותמשיך בציד מסחרי במים הטריטוריאליים שלה ובאזור הכלכלי הבלעדי, במיוחד בעונת השיא בקיץ 2019.

על פי הצהרה רשמית ששוחררה בחמישי האחרון, יפן תפסיק אמנם לעסוק בציד לווייתנים באוקיינוס האנטרקטי, אך תתפנה לצוד ב"זנים עם אוכלוסייה גדולה יחסית". לאורך ההיסטוריה יפן השתמשה בלווייתנים לא רק כמקור מזון, אלא גם עבור מגוון שימושים שונים, נמסר בהצהרה. כמו כן נכתב שתעשיית הלווייתנים הייתה בסיס לקהילות המקומיות, ופיתחה את החיים והתרבות של העוסקים בתחום.

ההחלטה להמשיך את הציד המסחרי גררה ביקורת רבה מצד ארגונים ירוקים וממשלות בעולם. "ההצהרה היום לא עומדת בקנה אחד עם הנהוג בקרב הקהילה הבינלאומית, וזאת מבלי להזכיר את ההגנה הדרושה לשימור עתיד האוקיינוס ויציריו הנפלאים", אמר סם אנסליי, מנכ"ל "גרינפיס" ביפן. "ממשלת יפן חייבת לפעול בדחיפות לשימור המערכת האקולוגית הימית, במקום להמשיך את ציד הלווייתנים", הוסיף.

ארגונים ירוקים: אכילת לווייתנים הפכה לפחות ופחות פופולארית // צילום: רויטרס

באוסטרליה כינו את החלטת יפן לפרוש מוועידת ציד הלווייתנים הבינלאומית "מצערת" וקראו לה לחזור לארגון בדחיפות. ציד לווייתנים מסחרי נאסר ב-1986 בהסכם להשהיית הציד של ועד הבינלאומי לציד לווייתנים. עם זאת, יפן התחמקה מהאיסור והמשיכה בציד לווייתנים באופן חוקי מאז 1987 תחת הטענה כי מדובר למעשה ב"מחקר מדעי".

חריגות היו איסלנד ונורבגיה שהתנגדו להסכם להשהיית הציד לחלוטין והמשיכו לצוד לווייתנים באופן מסחרי, מבלי להסתמך אפילו על טענות מדעיות בתור תירוץ.

בספטמבר 2018, רוב המדינות בכנס הבינלאומי השנתי של הוועדה בברזיל אישרו החלטה לא מחייבת שמצהירה כי ציד מסחרי אינו פעילות כלכלית הגיונית, או צורך מדעי. בעוד שפוליטיקאים ביפן פועלים להחזרת ציד הלווייתנים, פעילים ירוקים טוענים שאכילת לווייתנים הפכה לפחות ופחות פופולארית. "למעשה להרבה אנשים אין עניין בלווייתנים או בציד שלהם עכשיו ביפן, "אמרה פעילה בארגון יפני למען לווייתנים ודולפינים.

את הסטורי שלנו כבר בדקתם היום? הצטרפו כאן לאינסטגרם של ישראל היום

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...