תסבוכת בחירות 2019: כל האפשרויות העומדות לפתחו של היועמ"ש מנדלבליט

חקירות נתניהו עברו לישורת האחרונה מוקדם מהצפוי, ובפני היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, מספר אפשרויות. על אףהודעת הפרקליטותאמש (שני), כי ההודעה עלהקדמת הבחירותלא תשפיע על הדיונים בנושא וכי הדברים ימשכו כסדרם, ניתן להניח כי מנדלבליט ינקוט במשנה זהירות ויקדים את החלטתו בנושא כתבי האישום, או ימתין עמהלאחר הבחירות, אך ימנע מפרסום קרוב מידי ל-9 באפריל, בכדי למנוע מצב של מראית עין של השפעה על מערכת הבחירות עצמה.

אך כמה שירצה להימנע, כל החלטה שלו - אם לדחות את החלטתו לאחר הבחירות או להקדים, תשפיע גם תשפיע על הבוחר. החוק מגדיר דין אחד לעבירה לאזרח הפשוט ולראש הממשלה, אך בפועל, ככל שמדובר בדמות בכירה יותר, יושקעו מאמצים רבים יותר לחקור חשד לעבירה, וירדו יותר לחודו של יוד משום האחריות הציבורית והנראות הציבורית שאותה דמות מייצרת. הניסיון מלמד כי המערכת המשפטית נוטה גם להחמיר יותר עם דמויות ציבוריות בכירות שביצעו עבירות חמורות (להבדיל, אך דוגמת הנשיא לשעבר משה קצב). מהבחינה הזו לנתניהו יש אכן ממה לחשוש.

אם מסתכלים על החלטת היועמ"ש בתיק המעונות, מנדלבליט בחר לגנוז את מרבית החשדות שיוחסו לשרה נתניהו ולהסתפק בכתב אישום אחד, אך עליו נראה כי הוא מתעקש על הרשעה פלילית. זאת, בניגוד לפקידיו שביקשו להגיש כתבי אישום גם לגבי חשדות נוספות. בעניין זה, פרקליט המדינה, שי ניצן, נחשב ל"בית שמאי" ומנדלבליט ל"בית הילל". לכאורה טוב לנתניהו ש"בית הילל" יהיה הפוסק האחרון, אך במקרה של ראש הממשלה גם עובדה זו פועלת לרעתו. די בכתב אישום אחד ובהרשעה פלילית אחת כדי לשים קץ לקריירה הפוליטית שלו.

אז מה האפשרויות העומדות בפני של מנדלבליט?

בתיק 1000, תיק המתנות, המשטרה חושדת שבמשך כעשרים שנה קיבל ראש הממשלה, בנימין נתניהו, טובות הנאה בדמות מתנות מאנשי העסקים ג'יימס פאקר וארנון מילצ'ין, בסך כולל של כמיליון שקלים.

בתיק 2000, הידוע גם בשם פרשת נתניהו-מוזס, המשטרה חושדת כי נתניהו ובעל השליטה בקבוצת ידיעות אחרונות, ארנון מוזס, תיאמו מהלכים על מנת להגביל את תפוצת עיתון "ישראל היום" בתמורה לסיקור אוהד בידיעות אחרונות" ובאתרYnet. שני תיקים אלה הם תיקים בהם היועץ יצטרך להכריע בין שוחד - ללא כלום. הדעה הרווחת, עם כל הזהירות שבקושי להיכנס לראשו ואם לשפוט לפי "בית הילל" שעד כה נקט, הוא יטה ללא כלום.

נמנה על "בית הלל". מנדלבליט // צילום: אורן בן חקון

הדברים משתנים בתיק 4000, הוא תיק בזק. בתיק זה, ראש הממשלה חשוד כי היטיב עם בזק ובעל השליטה שלה שאול אלוביץ, בתמורה לסיקור אוהד באתר וואלה. כעת, לאחר שהמשטרה המליצה להגיש כנגד נתניהו כתב אישום באשמה לשוחד, מרמה והפרת אמונים, התיק עבר לפרקליטות מחוז תל אביב. הערכה היא כי פרקליטת המחוז, עו"ד ליאת בן ארי תאמץ את המלצות המשטרה, כפי שעשתה בתיקים האחרים - תיק 1000 ותיק 2000. לאחר שזו תגבש את המלצותיה היא צפויה להעבירם לפרקליט המדינה, שי ניצן, וזה בתורו יעבירן לתחנה הסופית - היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט.

בעניין זה מנדלבליט עשוי להגיש כתב אישום בגין שוחד, אם ישתכנע כי קוימו יחסי 'תן וקח', או מרמה והפרת אמונים שהיא עבירת סל כללית יותר, במידה ולא ישתכנע כי התקיימו יחסי 'תן וקח'. מנדלבליט כמובן יכול גם להחליט כי כל התיקים ייגנזו, אך ככל שעובר הזמן מתפזרים רמזים, כמו נאום שי ניצן בשבוע שעבר בוועידת גלובס (שהיה על דעת היועמ"ש). אם לשפוט לפי העבר, נכון להיום פחות סביר כי גם תיק זה ייגנז ללא כתב אישום.

מבחינה טכנית, ראש ממשלה יכול להמשיך לכהן בתפקידו, גם תחת המלצות המשטרה ואף תחת המלצות הפרקליטות ולכן אין לכך מעמד משפטי. הליך זה נמשך גם במידה ויוחלט להגיש כתב אישום. חוק יסוד הממשלה קובע שרק במידה וראש ממשלה מורשע בפלילים עליו לוותר על תפקידו.

עם זאת, במידה ויוגש כתב אישום וראש הממשלה יחליט להילחם על חפותו תוך כדי המשך תפקידו, צפויים להיות מוגשים עתירות לבג"ץ בנושא, ובג"ץ יאלץ לקבוע פסיקה תקדימית בנושא זה. לכן בתסריט של כתב אישום באחת או יותר מהפרשיות, מי שיחליט בסופו של יום אם ראש הממשלה יוכל או לא יוכל להמשיך בתפקידו עד לסיום משפטו, הוא בג"ץ, ולא מנדלבליט.