"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
"איש חשוב מאוד 2": יהודה לוי כוכב
על אף הבנאליות של קו העלילה בעונה השנייה של הסדרה, היא תופסת אותך בזכות המשחק של יהודה לוי, שמצליח לפצח את הדמות • ביקורת
יהודה לוי בעונה השנייה של "איש חשוב מאוד"

"איש חשוב מאוד 2": יהודה לוי כוכב

על אף הבנאליות של קו העלילה בעונה השנייה של הסדרה, היא תופסת אותך בזכות המשחק של יהודה לוי, שמצליח לפצח את הדמות • ביקורת

עדי רובינשטיין
, עודכן

איש חשוב מאוד 2, HOT VOD

הרעיון שבבסיסו עומדת העונה השנייה של "איש חשוב מאוד" הוא מוכר ואף שחוק בהיסטוריה של התרבות הפופולרית הישראלית: המפגש בין הצבר הישראלי לגויים מעבר לים בארה"ב של אמריקה. המנעד כל כך רחב שהוא נע בהערכה גסה בין "לופו בניו יורק" ועד "סן פרנסיסקו על המים", נמוך וגבוה בקולנוע או בשירה. כולם שמחו לתאר את ההלם ההוא שבין הסנדלים כאן לאולסטאר שם. וזה בסדר, כל הסיפורים הטובים כבר סופרו ולא צריך למהר להמציא חדשים כאשר הנוסחה הקודמת עדיין עובדת.

צפיתי בארבעה פרקים מהעונה החדשה של אחת מסדרות הדגל של HOT, שזמינה מהיום ב־VOD (אם תצליחו להפעיל אותו בניסיון ראשון מבלי לנתק את הממיר מהחשמל) ומיום חמישי פתוחה לכל מנויי HOT, והרגשתי שאני מנחש לבד את העלילה ברוב הפרקים. אבל משהו, כפי שניתן להבין כבר, בכל זאת תפס אותי. מהר מאוד מבינים מה זה: קוראים לו יהודה לוי. לוי מצליח להביא לטקסטים שלו בדיוק את הגישה שלו והסיפור, או אם תרצו האינטרפרטציה שלו, לדמות שאותה הוא מגלם.

הפעם הוא יוצא ללוס אנג'לס במטרה להגשים את החלום, להגיע ליעד הבא רגע לפני שלטענתו הוא "לשעבר", בשל העובדה שהוא עוד רגע בן 40. לוי מגלם שוב את דמות הפרימדונה, שהפעם מודעת לזה שהיא מזדקנת ואוחזת בכפלים מתחת לסנטרה. הכרס הקטנה כבר כאן והנה מגיע האודישן הכושל הראשון.

לוי מצליח לפצח פה דמות על שלל מרכיביה של הישראליות הגברית: הוא פורץ בבכי כשהאודישן לא צולח, הוא מסתובב עם השם יהודה במקום שבו מזהים אותו לעיתים קודם כל כיהודי, הוא מעלה סוגיות בוערות בישראליות של הדור שלו, כמו העובדה שבארץ כולם חייבים לעשות ילדים ובארה"ב זה פוגע בקריירה, הוא מציג גישה חמה ואוהדת לישראליות באשר היא, וכל מי שלא כמוהו הוא אוטומטית אומלל ועצוב.

מדוע הדמות של יהודה לוי כל כך טובה? כי הוא מצליח להכיל את הישראליות כולה ומתנהג כמונו כשהוא בחו"ל. הפער בין האיש החשוב מאוד בישראל לאלמוני המוחלט בארה"ב הוא הפער העכשווי: האמריקניות הקרה והרובוטית, היורדים הנוכחיים שבוחרים לחיות בארה"ב וממהרים לאמץ את כל החוליים של התרבות, וכמובן הדברים הקלאסיים שבהם הישראלי הקומבינטור מנסה לקמבן את האמריקני החנון, אך בסופו של דבר מביך בעיקר את עצמו.

כאמור, על אף הבנאליות שלה, העונה הנוכחית בהחלט תעשה את העבודה עבור צופיה ובקרב אלה שרוו ממנה נחת בעונה הראשונה. מי שבטוח יוצא ממנה בכבוד הוא כאמור השחקן הראשי שלה, שבניגוד לדמותו הבדיונית, נדמה שבמציאות קשה מאוד שלא לאהוב את ההחלטה שלו להמשיך לעוד עונה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...