הקדמת הבחירות - חיזוק למשק הישראלי

הירידות בבורסה, במחצית השנייה של יום המסחר אתמול (שני), יוחסו להחלטה שהתקבלה בממשלה עלפיזור הכנסת והקדמת הבחירותמנובמבר 2019 לחודש אפריל. ספק עד כמה הסיבה הזו נכונה, מכיוון שבמצב עניינים שונה ההחלטה הזו היתה מביאה דווקא להתחזקות השוק ולא להיחלשותו.

אמנם ההוצאה הממשלתית על הבחירות תעמוד על לפחות2 מיליארד שקלים, אך ניסיון העבר מלמד שמערכות בחירות תורמות להזנקת השווקים. עבודה שערך אלכס זביז'נסקי לפני כמה שנים, ככלכלן הראשי של דש, ניתחה את השפעתן על הבורסה של חמש מערכות בחירות שהתקיימו בעשור שבין 1999 ל־2009.

מהעבודה הזו עלה שבשלושת החודשים שאחרי הבחירות נרשמה עלייה ממוצעת של 11%, בהשוואה לשלושת החודשים שקדמו לבחירות. בכל המקרים תשואת השוק בחודשים שאחרי הבחירות השיגה את התשואה של המדדים המובילים בארה"ב. בנטרול בחירות 2001, שבהן הירידות בבורסה המקומית לא היו קשורות כלל לבחירות, אלא לנפילת מניות האינטרנט בעולם, התשואה היתה גבוהה עוד יותר.

הממצא הזה לא מפתיע בהתחשב בעובדה שהשוק מונע מציפיות השחקנים. השחקנים במקרה הזה הם גם הבוחרים, ותוצאות הבחירות תואמות את הרצון של רובם. האינסטינקט שיש לשחקנים בשוק, שלפיו בחירות הן גורם שלילי לשוק, מסתמך על מערכות בחירות שאפיינו את שנות ה־70 וה־80 של המאה הקודמת, שבהן היה נהוג לשחרר כל רסן כלכלי לטובת "שוחד בחירות" לבוחרים. המבוגרים זוכרים את תופעת הורדת המסים על מכשירי הווידיאו והטלוויזיות, בעקבות הורדות מסים עליהם לצורך בחירות. אנחנו כבר לא שם, רק בשוליים.

כמו כן, תקופת הבחירות שנקבעה היא קצרה מאוד ומתנהלת עם תקציב מאושר. גם אחרי הבחירות יהיה לממשלה הנכנסת זמן לבצע התאמות בתקציב, ללא שום לחץ, מה גם שתחילת כהונה של ממשלה חדשה מתנהלת בדרך כלל תוך שמירה על התקציב.

לו הבחירות לא היו מוקדמות, היתה סכנה גדולה יותר של נקיטת צעדים פופוליסטיים, שעלולים היו להתגלגל לפתחה של הממשלה הבאה, כפי שאולי נעשה כבר בחודשים האחרונים. גם העובדה שמדובר בסיום קדנציה של ארבע שנות כהונה אינה מצביעה, כבעבר, על חוסר יציבות שרעה גם לכלכלה, כך שקשה לראות סיבה טובה לפסימיות של השוק בשל הקדמת הבחירות.