מהו גילוי מרצון ללא נקיטת הליך פלילי?

בשיתוף ברק רום

הכנסות מהאינטרנט באתרים שונים (אמזון, אי-ביי, עלי בבא ועוד) שלא דווחו? בעל חשבונות בנק אינטרנטיים (Skrill, Webmoney, Paypal ועוד) שלא דווחו? הכנסות בארץ שדווחו חלקית?  הכנסות משכירות בארץ, כולל באמצעות Airbnb, שלא דווחו? הכנסות מביטקוין ומטבעות וירטואליים בזירות מסחר בארץ ובחו”ל?

יש לך הזדמנות אחרונה עד 31 בדצמבר 2018 לגילוי מרצון אנונימי (דיסקרטי, ללא צורך להזדהות) על ההכנסות והנכסים אשר טרם דווחו לרשות למסים בישראל, תוך קבלת חסינות פלילית ממנהל אגף החקירות בירושלים!

לפי נוהל גילוי מרצון שפרסמה הרשות למסים ביום 12.12.17, ניתן להגיש בקשות לגילוי מרצון במסלול אנונימי עד ליום 31 בדצמבר 2018 על הכנסות ונכסים בארץ ומחו”ל, אשר טרם דווחו.

יש לציין כי ההכנסות והנכסים, כוללים אחזקת חברות זרות בחו”ל גם אם לא צמחו הכנסות בגינן וכן רווחים ממטבעות וירטואליים בכלל ובפרט מביטקוין בכל זירות המסחר בארץ ובחו”ל.

למענה משפטי בפורום גילוי מרצון ביטקוין לחץ/י כאן

כזכור ביום 17.1.18 פורסם חוזר מס הכנסה מספר 5/2018 בנושא מיסוי‏ פעילות‏ באמצעי תשלום ‏מבוזר (המכונים: ‏’מטבעות ‏וירטואלים’). בחוזר זה הובעה עמדת רשות המיסים לפיה, האמצעי‏ התשלום המבוזר ‏המשמש ‏כאמצעי‏ סחר ‏חליפין (כדוגמת הביטקוין), אינו בגדר ‏”מטבע”‏ או‏ “מטבע ‏חוץ”‏ בהתאם לחוק בנק ישראל ולעניין פקודת מס הכנסה, ועל כן מכירתו ברווח חייבת במס.

קרי, לגישת רשות המיסים הביטקוין הוא “נכס”, כך שבמקרה של השקעה הונית (פאסיבית) של יחיד יחול מס רווח הון בשיעור של 25%, ובמקרה של פעילות מסחר במטבע העולה לכדי “עסק” יחול מס שולי. עם זאת, יש לזכור שעמדת רשות המיסים אינה בהכרח מחייבת מבחינה משפטית, נוכח העובדה שמדובר בחוזר מקצועי.

 יש הסבורים שביטקוין צריך להיחשב כ”מטבע” לצורכי מס, כך שבנסיבות מסוימות בעת השקעה של יחיד יחול פטור ממס, בדומה לפטור בקשר להפרשי שער בגין פקדון בנקאי במט”ח.

בחודשים האחרונים הרשות למסים הזמינה לא מעט שכירים, אשר עסקו במסחר בביטקוין ואף נקטה בצעד חד צדדי ומקדים של פתיחת תיקים בנדון משנת 2009, תוך דרישה להגשת דחות מס לשנים 2009-2017 עוד לפני יצירת קשר או הזמנה לבירור במשרדי פקיד השומה לאחר שהרשות קבלה מידע על לקוחות, במסגרת ביקורת במשרדי חברת Bits of gold, כפי שפורסם בתקשורת ובשלושה השבועות האחרונים נשלחו מכתבים מפקיד שומה שונים ברחבי הארץ בנדון לאלפי אנשים.

בשל אי הוודאות המשפטית (צפויה הכרעה שיפוטית בעתיד), החשיפה הפלילית והאזרחית ולאור נסיוננו הרב בנדון, אנו ממליצים לכל אלה אשר בצעו מסחר בביטקוין/מסחר וירטואלי אחר, כולל מזירות מסחר בחו”ל, במהלך כל השנים “להקדים תרופה למכה” ולנצל את “חלון ההזדמנויות” אשר נותר ולדווח לרשות המסים על סכומי הון שלא דווחו בעבר (אף אם הם סבורים שהם פטורים ממס) במסגרת בקשה לגילוי מרצון במסלול אנונימי ולא להמתין להזמנה/חקירה של הרשות למסים ובדרך זו להמנע מאי נעימות ועגמת נפש ואף להגיע להסדר מס נוח וקבלת אישור להעברת הכסף לבנקים בישראל/בחו”ל.

מהו גילוי מרצון?

מטרת הנוהל היא לעודד יחידים ותאגידים אשר עברו על הוראות החקיקה ולא דיווחו כנדרש על כלל הכנסותיהם והונם, לבצע הליך של “וידוי יזום” (גילוי מרצון). במסגרת הליך זה על הנישום לדווח על הכנסותיו ונכסיו כראוי ולשלם את המסים החלים לפי דין, וכפועל יוצא, הרשות למסים, באמצעות אגף החקירות, מתחייבת מצידה שלא לנקוט בהליכים פליליים כנגדו. החסינות הפלילית מוקנית בקשר למגוון עבירות מס: מס הכנסה, מע”מ, מכס, מיסוי מקרקעין ועוד.

בקשה לגילוי מרצון יכולה להיות מוגשת באחד משלושת המסלולים הבאים:

1. המסלול הרגיל - במסלול זה פרטי הזיהוי של המבקש גלויים כבר ממועד הגשת בקשתו;
2. המסלול האנונימי – הבקשה מוגשת ללא ציון פרטי של המבקש, כך שזהותו תיחשף רק לאחר הסכמה עם פקיד השומה בקשר לחבות המס;
3. המסלול המקוצר – הבקשה תטופל בהליך מזורז המאפשר לנישום להגיש דוחות מס מתוקנים לתקופה הרלוונטית. ניתן להגיש בקשה במסגרת המסלול המקוצר כאשר סך ההון שנכלל בבקשה אינו עולה על 2 מיליון ש”ח וההכנסה החייבת הנובעת ממנו אינה עולה על חצי מיליון ש”ח בשנות הדיווח. לא ניתן להגיש בקשה אנונימית במסלול המקוצר.

יש לציין כי ניתן להגיש בקשה במסלול הרגיל ובמסלול המקוצר, אשר כאמור פרטי הזיהוי של המבקש גלויים כבר ממועד הגשת בקשתו, עד ליום 31.12.2019.

מה הם התנאים העיקריים להליך גילוי מרצון?

• צריך כי הגילוי מרצון יהיה כן, מלא וייעשה בתום לב.
• במועד הפניה לגילוי מרצון אין בידי רשות המיסים מידע הקשור לגילוי מרצון, ולא נערכה חקירה או בדיקה בעניינים הקשורים לגילוי מרצון על ידי רשות המיסים, משטרת ישראל או רשות חוקרת אחרת, לרבות ביחס לבן/ת הזוג של המבקש, חברות שבשליטתו ותיקי שותפים שונים.
• הנוהל לא יחול על הכנסות שמקורן בפעילות לא חוקית;

לסיכום, לעניות דעתי, “הגילוי מרצון” הוא מהלך שכבר לא תלוי כל כך ברצונם הטוב של הנישומים, המחזיקים הון לא מדווח הן בארץ והן בחו”ל, בשל רשת הסכמים בילטרליים לחילופי מידע בין ישראל למדינות שונות בעולם, חקירות צולבות וכן בשל השימוש בטכנולוגיה המתקדמת (למשל: מנוע חיפוש ברשתות החברתיות ועוד) בידי הרשות למסים.

המסלול האנונימי בנוהל הקיים, על ההקלות הטמונות בו, מהווה חלון ההזדמנויות האחרון עד ליום 31.12.18 לגילוי מרצון על ההכנסות ונכסים שלא דווחו, בתנאים נוחים יותר וללא סיכון בהליכים פליליים.

הכתבה מאת: קובי צרפתי - מומחה במיסוי ישראלי ובינלאומי, במיסוי ביטקוין ומטבעות דיגיטאליים וכן נסיון רב בגילוי מרצון (מעל 14 שנה), בחילופי מידע, בבקרות סיכוני מס, בחקירות מס בארץ ובחו”ל, וכן בהלבנת הון.

ניתן לפנות לח”מ באופן דיסקרטי באתר koby@kobytax.co.il  בדוא”ל: koby@kobytax.co.il או בטלפון נייד: 0522412430.  באדיבות אתר עורכי דין  lawguide.co.il.

בשיתוף ברק רום