"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
קייסים לרה"מ: "משרד הדתות לא מעביר מיליונים שמגיעים לנו"
13 מנהיגי דת בעדה האתיופית תובעים תשעה מיליון שקלים • "עברו עשרים ושתיים שנה. כמה אפשר לבדוק? איפה הצדק?", זועם קייס עזריה • משרד הדתות: "הנושא תלוי ועומד בפני בית הדין הארצי לעבודה"
ראש הממשלה עם קייסים // צילום: קובי גדעון לע"מ

קייסים לרה"מ: "משרד הדתות לא מעביר מיליונים שמגיעים לנו"

13 מנהיגי דת בעדה האתיופית תובעים תשעה מיליון שקלים • "עברו עשרים ושתיים שנה. כמה אפשר לבדוק? איפה הצדק?", זועם קייס עזריה • משרד הדתות: "הנושא תלוי ועומד בפני בית הדין הארצי לעבודה"

חנן גרינווד
, עודכן

במשך לא פחות מ-22 שנה מעכבים במשרד הדתות תשלום של מיליוני שקלים שנגזלו ללא הצדקה מקייסים מהעדה האתיופית שעבדו במועצות הדתיות, כך הם טוענים במכתב חריף במיוחד שנשלח לאחרונה לראש הממשלה בנימין נתניהו ושהגיע לידי "ישראל היום". על רקע ערעור של משרד הדתות על תביעת מיליונים שהגישו 13 קייסים ואלמנות של קייסים שנפטרו, הם דורשים ממנו להתערב לאלתר ולשלם להם את הסכומים שמגיעים להם. "תחושתנו היא, לולא היינו בצבע עור כהה היו נוהגים כלפינו בצורה אחרת", כתבו בזעם.

הפרשה החלה בתחילת שנות ה-2000, אז זיהו הקייסים כי יש פערים בלתי מוסברים בשכר והתשלומים שהם מקבלים מהמועצות הדתיות, זאת למרות ששמונה שנים מוקדם יותר התקבלה החלטה להכיר בהם כרבני העדה האתיופית וכי יש לתת להם משכורות לפי תנאי שכר של רבני שכונה. "התחלנו לערוך בירורים ולא הצלחנו לקבל תשובות מה קרה עם הכספים שהועברו על ידי המדינה למועצות הדתיות". לדברי גורמים מדובר בפערי שכר גדולים שהסתכמו באלפי שקלים מדי חודש.

חרף הבטחות משרד הדתות לא התקבלו תשובות בעניין, ולכן ב-2008 הגישו הקייסים תביעה בסך תשעה מיליון שקלים לבית הדין לעבודה. "חקרו אותנו במשך שעות כאילו רצחנו בן אדם", סיפר ל"ישראל היום" קייס אביהו עזריה. רק שמונה שנים מאוחר יותר, ב-2016, התקבל פסק הדין. בית הדין לאזורי לעבודה בבאר שבע קבע כי מגיע להם פיצוי על התנאים וההטבות שלא הועברו להם, "וכן על עוגמת הנפש עקב התעללות המועצות הדתיות".

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!

למרות ההתנהלות השערורייתית של משרד הדתות בשנות התשעים, בזמן שהקייסים היו עולים טריים בישראל ולא ידעו לזהות את הניצול וחוסר ההוגנות, החליטו בפברואר האחרון להמשיך במשרד את הטרטור נגדם והגישו ערעור על הפסיקה. הקייסים טוענים כי למרבה האירוניה החלטה זו התקבלה דווקא ביום שבו נכנסה לתוקף הכרת המדינה בקייסים כמנהיגים הרוחניים של העדה האתיופית. "במקום שהמדינה תסייע לנו, האזרחים המסכנים, הם ממשיכים להילחם בנו", זועם עזריה.

קייסים (תמונת המחשה) // צילום: גדעון מרקוביץ'

לדבריו, ממנו אישית נגזלו יותר ממיליון שקלים, והדבר רומז על מה שעשו גם לקייסים אחרים שתבעו, וגם לכאלו שנותרו ללא כסף וללא פתרון. "הכסף נלקח מהמשכורות שלנו. במקום לעזור לנו, במקום לחזק אותנו, הם נלחמים בנו. נמאס לנו, 22 שנים אנחנו מחכים. אנחנו רואים את הילדים שלנו מקבלים מכות משוטרים, מהממסד, מכניסים אותם לבית המשפט, ובמקום לעזור למנהיגים פוגעים בהם. אנחנו חלק מעם ישראל, אבל אין לנו זכויות. דופקים אותנו בכל מקום. אם לקחו לנו מיליונים, כמה לקחו לאחרים? איפה המדינה, איפה הצדק? עברו עשרים ושתיים שנה. כמה אפשר לבדוק?", הוא אומר.

הדיון בערעור המדינה יתקיים בשבועות הקרובים, ובמקביל מקווים הקייסים שראש הממשלה יתערב ויפתור את העוול ארוך השנים. "לא ניתן לרמוס ולדרוך את כבוד הקייסים והרבנים הרוחניים של הקהילה", כתבו במכתב לראש הממשלה. "המדינה והמועצות מתעלמות מאיתנו וגורמות לנו תחושת השפלה ועוול, שלא רוצים לראות אותנו יושבים לצידם. הכספים שאנו דורשים נגזלו מאיתנו ומילדינו במשך עשרות שנים. אנו דורשים מממשלת ישראל שתנהג בעניין זה ביושר ובהוגנות. כל הכספים נלקחו מאיתנו באופן לא חוקי ואף בזוי ביותר, ורק למדינה יש את האפשרות לחייב את המועצות הדתיות להחזיר את הכספים שנגזלו".

ממשרד הדתות נמסר בתגובה: "הנושא תלוי ועומד בפני בית הדין הארצי לעבודה, וזה הניח בפני הצדדים הצעת פשרה. מטבע הדברים עמדת המדינה תוגש לבית הדין קודם שתפורסם ברבים. כך גם עמדתם של התובעים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...