חוברת הלכתית: נשים שנוהגות הופכות לזונות

החרדים הקיצונים ממשיכים להחריף את עמדותיהם, והפעם בחוברת הלכתית חדשה של ארגון לא מוכר בשם "נפשנו– ארגון ארצי להחדרת תודעת הצניעות", שכולל התבטאויות שנויות במחלוקת אפילו בתוך החברה הקיצונית. החוברת, שנקראת "עשרת הדברות: עשרה דברים שאישה צנועה אינה עושה" עוסקת ב-24 עמודיה בתחומים שונים שמיועדים לדבריהם "לנשים איכותיות בלבד".

החוברת הגיעה לד"ר ניתאי שנאן מהספרייה הלאומית ונחשפה בבלוג בשם "עונג שבת". לא ברור מי כתב את החוברת והכותב האנונימי רק טען שהוא "תלמיד חכם חשוב" ושהוא כתב את החומר למען בני משפחתו "מתוך דאגה כנה להחדיר ולהשריש בנפש האישה רגשות טהורות כדי שתוכל למלא את תפקידה עלי אדמות".

עשרת הפרקים בספר, שכתובים בצורת הלכות, עוסקים בשגרת היום יום של האישה – שימוש בסלולרי, נהיגה, הליכה לים, תמונות וסרטים, נתינת שירות לגברים וריצה ברשות הרבים. כך, לדוגמה, כותב החוברת טוען כי אסור לנשים לחכות לבעלים שלהם בפתח בית הכנסת כשהם יוצאים מהתפילה בשבת מכיוון שיש במקום גברים רבים.

לנשים איכותיות בלבד // צילום: מתוך בלוג "עונג שבת"

הפרק השלישי, והפרובוקטיבי למדי, עוסק בהלכות הנהיגה לנשים. לטענת הכותב, גדולי הדור אסרו על נשים לנהוג בין היתר בגלל ש"האשה מטבעה נבראה להיות אשת בית. לשם היא שייכת, ורק שם היא חשה ומרגישה את מקומה הטבעי. ברגע שיש לה רישיון נהיגה היא כבר לא קשורה אל הבית. היא נהפכת ל'יצאנית' (פרוצה או זונה בלשון החרדית) ומאבדת את 'התחושות הפנימיות' ואז היא מתחילה להרגיש 'די טוב' גם בחוץ".

סיבה אחרת, טוען הכותב, לכך שאסור לתת לנשים לנהוג היא ש"הנשים מטבען הם כנועות, ולכן אישה צריכה לקבל את מרות בעלה והוא זה שמכוון לה את מהלך החיים. אבל ברגע שהיא מקבלת את הרישיון לידיים היא מתחילה להרגיש שלטון וחוסר כניעה. היא מתחילה לחשוב שגם היא יודעת להנהיג...".

את הסטורי שלנו כבר בדקתם היום? הצטרפו כאן לאינסטגרם של ישראל היום

"ידוע שנשים לא שולטות בעצמן בשעת לחץ", ממשיך הכותב, "ולכן אם חלילה תהיה תאונה היא תצטרך לדבר עם גברים פרוצים. הלחץ שהיא תהיה בו ושישפיע על הסביבה בעייתי כי הדבר גרם וגורם לאסונות נוראיים לה ולסובבים אותה".

לארגון "נפשנו" יש פרסומים נוספים באותו נושא של לימוד הלכות צניעות. כולם עוסקים בהחדרת תודעת הצניעות ל'נפשנו'. 20 חוברות עוסקות בנושא של בגדי האישה, הפאה הנוכרית, כיסוי ראש עוד. רוב הפרסומים והחוברות נועדו להפצה המונית ולא למטרת רווח, ולכן הן עולות בין חצי שקל לשני שקלים.