"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
פיתוח מ-MIT: שלד למבנים ננומטריים
חוקרים ב-MIT מצאו שיטה לבנות שלדים ננומטריים ולהדביק עליהם מולקולות של חומר ביולוגי ומתכת • לא תאמינו ממה עשוי השלד (רמז: הוא נמצא במוצר יומיומי)
מבנים ננומטריים // צילום: Daniel Oran, MIT

פיתוח מ-MIT: שלד למבנים ננומטריים

חוקרים ב-MIT מצאו שיטה לבנות שלדים ננומטריים ולהדביק עליהם מולקולות של חומר ביולוגי ומתכת • לא תאמינו ממה עשוי השלד (רמז: הוא נמצא במוצר יומיומי)

אסף גולן
, עודכן

אחד האתגרים המרכזיים בתחום הטכנולוגיה והרובוטיקה הם הקטנה של מבנים תלת ממדיים לתחום הננומטרי. השיטה המקובלת כיום היא הדפסה של שורות דו ממדיות אחת על השניה, בדומה למדפסות תלת ממד.

אלא שצורת ההדפסה הזו מוגבלת למספר קטן של חומרים. כעת באוניברסיטת MIT מצאו דרך חדשה להדפיס מבנים ננומטריים מחומרים ביולוגיים ומתכתיים וזאת על ידי יצירת שלדים זערוריים ואז הדבקה של מולקולות של החומר המבוקש עליהן. החוקרים לקחו פוליאקרילט, חומר גבישי המוכר גם כחומר סופג בחיתולים, וטובלים אותו בתמיסה של מולקולות פלורסן, ואז מייבשים את המבנה עם אור - וכך ליצור שלד זעיר. מדובר בעצם ביכולת לייצר מעין פיגום קטן מאד מהחומר ואז על הפיגום להדביק את החומר הנדרש בעזרת לייזרים, ולייצר כל מבנה שהמדענים רוצים, כמו הדבקה של חומר גנטי או חלקיקי מתכת – ואז להקטין אותו עוד יותר בעזרת חומצה הגורמת לפוליאקרילט להתכווץ.

בצורה הזו ניתן לייצר מבנים במגוון עצום של חומרים כימיים וביולוגיים ולייצר מבנים שעד כה לא היה ניתן לייצר. מדובר מבחינה זו בפריצת דרך שתאפשר הקטנה משמעותית שתסייעה בתחום בניית הסמארטפונים, יצירת תרופות ואפילו ננו-רובוטים. באם השיטה הזו תתברר כפשוטה הרי שניתן יהיה להתחיל ברצינות לתכנן מערכות פעילות ממוזערות ברמה של מולקולות.

מקור:
MIT

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...