חוששים משבץ? אלגוריתם יחשב לכם את הסיכון

האם בקרוב כשנבצע בדיקת CT שגרתית נוכל גם לדעת "על הדרך" אם אנחנו בסיכון לפתח אוסטאופורוזיס ואפילו מחלות לב וכלי דם?

שני מחקרים חדשים של מכון המחקר של כללית וחברת הסטארט־אפ "זברה מדיקל ויז'ן" הצליחו לזהות באמצעות עקרונות של בינה מלאכותית סימנים בעצמות, שמופיעים בבדיקות הדמיה וקשורים לסיכון גבוה לשברים עתידיים הנובעים מדלדול עצם (אוסטאופורוזיס), וכן סימנים בעורקי הלב המצביעים על סיכון מוגבר ללקות בהתקף לב אובשבץ מוחי.

היכולת של סימנים אלו לתרום לניבוי מחלות עתידיות הוערכה לאחרונה באופן בלתי תלוי על ידי צוות חוקרים של מכון כללית למחקר. משמעות הממצאים היא שבקרוב ניתן יהיה לאתר אנשים המצוייםבסיכון גבוה למחלותולהציע להם טיפול מונע, גם אם לא נבדקו באופן ספציפי לגילוי מצבים אלו.

המחקר הראשון, שהובילה ד"ר נעה דגן ממכון כללית למחקר, עסק בגילוי מוקדם של סיכון לשברים אוסטאופורוטיים באמצעות סריקות CT. במחקר נבדקו סריקות של יותר מ־48 אלף מטופלים בני 90-50 לאורך חמש שנים.

תוצאות המחקר העלו לראשונה שמדד סיכון חדש, המיוצר מתמונת CT חזה ובטן שבוצעה מכל סיבה שהיא, מצליח לנבא שברים אוסטאופורוטיים בדיוק הדומה לזה של המדד המקובל ביותר בעולם להערכת הסיכון, המחייב חישוב על בסיס איסוף נתונים פרטניים מהמטופל.

יישום שגרתי של האלגוריתמים הללו יאפשר לאתר מוקדם מטופלים בסיכון, כך שניתן יהיה להציע להם טיפול מונע. טיפול כזה יכול למנוע שברים כמו שבר צוואר הירך, מצב שאף עשוי להיות מסכן חיים (שיעור התמותה משבר צוואר הירך הוא עד 20%).

המחקר השני, בהובלת ד"ר נועם ברדה ממכון כללית למחקר, עסק בגילוי מוקדם של הסיכון למחלות לב וכלי דם באמצעות ממצא של סידן בעורקים בבדיקות CT. המחקר עקב אחר 14,135 מטופלים שעברו צילומי CT חזה במשך חמש שנים, ומצא כי המודל שפיתחה "זברה מדיקל ויז'ן" משפר משמעותית את המודל לחיזוי אירועי לב וכלי דם המצוי בשימוש שוטף כיום. התמותה ממחלות לב וכלי דם מוסיפה להיות הסיבה השנייה בשכיחותה לתמותה בישראל.

למנוע את המחלה

זיהוימטופלים בסיכוןיאפשר להציע להם למנוע את האירוע הלבבי באמצעות איזון של גורמי הסיכון, כמו לחץ דם, יתר שומנים בדם, עישון או השמנה. כל שיפור בגורמי הסיכון של המטופלים יכול להשפיע על איכות ותוחלת חייהם, ולמנוע או לדחות הופעה של אירוע קרדיו־וסקולרי מסכן חיים.

המחקרים נבחרו להיות מוצגים בכנס בינלאומי מרכזי בתחום הרדיולוגיה בשיקגו, שבו השתתפו כ־26 אלף רופאים.

"זהו הדור הבא של הרפואה המונעת. בעזרת 'ביג דאטה' אנחנו לומדים לגלות סימנים עדינים למחלה עתידית ויכולים להציע טיפול לפני שהמחלה מתחילה", מסביר פרופ' רן בליצר, מנהל מכון כללית למחקר, שמסביר שהתוכנית לא דורשת תוספת של כוח אדם משום שהפענוח הוא ממוחשב.

"היום אף אחד לא מסתכל בצורה הזו על בדיקות ה־CT. כאן אנחנו מנצלים את המשאב הזה כדי להפיק תובנות, ובעצם כדי לטוות זהב מקש. ברגע שיודעים לזהות את הסימנים אפשר לתכנן תוכנית לרפואה מונעת. אנחנו למעשה גורמים לאלגוריתמים לעשות דברים שרופאים לא יכולים לעשות".

את הסטורי שלנו כבר בדקתם היום? הצטרפו כאן לאינסטגרם של ישראל היום