אחת לכמה שבועות מקבל הציבור הישראלי תזכורת כואבת לכך שהגזרה האלימה ביותר, הקטלנית ביותר והסבוכה ביותר היא לא עזה או לבנון, אלא דווקא יהודה ושומרון. זה קרה לפני חודשיים בפיגוע שבו נרצחו שני ישראלים באזור התעשיה ברקן, וזה קרה שוב שלשום בערב - בפיגוע הירי לעבר הטרמפיאדה בעפרה.
הפיגועים האלה עלו לכותרות משום שהיה בהם סיפור: הרוגים במתקן שבו מתנהלת שגרת דו־קיום רגועה (בראשון), וכמות גדולה של נפגעים עם דרמה גדולה של אישה הרה שנפצעת קשה ועוברת לידה מוקדמת כדי להציל את חיי תינוקה (בשני). הקשב הציבורי צריך רף כזה של גירוי כדי שהמציאות ביהודה ושומרון תחדור את רף העניין שלו. אם אין סיפור עם דרמה, האירועים עוברים ברובם מתחת לרדאר.
אלא שהמציאות ביהודה ושומרון לא מורכבת מ"פיקים" של פיגועים, אלא משגרה של טרור. מדי לילה פועלים עשרות צוותים של צה"ל ויחידות של משטרת ישראל, לרוב בהכוונת שב"כ, כדי לסכל פיגועים. מאז ראשית השנה ועד אתמול בבוקר סוכלו יותר מ־530 פיגועים משמעותיים (מטענים, חטיפות, ירי, דריסה ודקירה). יותר מ־4,000 פלשתינים נעצרו.
בתקופה הזאת נרצחו 10 ישראלים ו־76 נפצעו. רק לשם השוואה: בשתי הגזרות שמסעירות את ישראל בחודשים האחרונים - הצפון והדרום - המציאות בטוחה בהרבה. בגבולות לבנון וסוריה לא היו נפגעים, ובעזה היו שני קציני צבא הרוגים ואזרח פלשתיני שנהרג בסבב הלחימה האחרון מרקטת קסאם באשקלון.
נכון שפוטנציאל הסכנה בדרום ובצפון, בהינתן הסלמה, גדול משמעותית מאשר ביו"ש, אבל השגרה בשטחים מדממת על בסיס יומיומי. פיגועים, אבנים ובקבוקי תבערה איש כמעט לא סופר; גם חיכוכים מקומיים - שלחלקם אחראים גם גורמים קיצוניים מקרב ההתיישבות - כמעט לא זוכים לתשומת לב.
גם כמות הסיכולים הגדולה זוכה לסיקור רק כאשר יש אירוע חריג, דוגמת תשתית חמאס שנחשפה בחודש שעבר בחברון; בשאר הימים אלה "אטריות קרות": הציבור והתקשורת התרגלו לטוב.
זאת מציאות מדומה, משום שהשטחים רחוקים מלהיות שקטים. יעידו על כך לא רק הפיגועים - אלה שמבוצעים ואלה שסוכלו - אלא גם המוטיבציות: חמאס, באמצעות המיפקדות שלו בעזה ובטורקיה, משקיע מאמץ כביר בהוצאה לפועל של פיגועים. בזמן שחמאס משתדל להרגיע את הרצועה, הוא מנסה להבעיר את הגדה.
ממילא הקרקע ביו"ש לא יציבה בגלל בעיות שונות - ירושת אבו מאזן, חוסר התוחלת המדיני, התסכול מהמצב הכלכלי - שאותן מבקש חמאס לנצל למטרותיו. עובדתית, הצלחותיו דלות בגלל היקף הסיכול, אבל גם בגלל המוטיבציה הנמוכה של הציבור הפלשתיני לצאת להפגין ברחובות.
ועדיין, מאה אחוזי הצלחה לא יהיו לעולם. תמיד תימצא החוליה, או המחבל הבודד, שלא ייתפסו מבעוד מועד. גם אחרי מעשה מדובר בפאזל מורכב לפיצוח: המחבל מברקן עדיין מסתובב חופשי (כבר יותר משמונה שבועות), למרות המאמץ הכביר שמושקע בלכידתו. מאמץ דומה מושקע כעת במי שביצעו שלשום את הפיגוע בעפרה. ההערכה היא שמדובר בחוליה מאורגנת, והרצון הוא ללכוד אותה לפני שתפעל שוב.
העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו