בלי פוליטיקה

לכבוד נר שמיני החלטנו להזמין אלינו קצת חברים ומשפחה, כדי להיפרד באופן רשמי מהחג ולחגוג את שובם של הילדים לבית הספר. המוזמנים היו מכל גוני הקשת: ימנים ושמאלנים, שכירים ובעלי מקצועות חופשיים, מסורתיים וחילונים, אשכנזים ומזרחים, וגם כמה חייזרים. כבר כשעברנו על רשימת המוזמנים הבנתי שפוטנציאל ההתלקחות גדול, אבל לאשתי אמרתי שלמרות ויכוחים מרים בעבר, נראה לי שהאנשים התבגרו ואפשר לסמוך עליהם שלא יהרסו לנו את הערב.

כיוון שרצינו שמרכז האירוע יהיה הדלקת נרות ולא העלאת ביתנו באש, קיבלנו החלטה חד-משמעית שלא מדברים על פוליטיקה. כחלק מההכנות אף ניתקנו את הרשת האלחוטית וסילקנו את כל העיתונים מהסלון. בימים אלה העיתונים מלאים בסקרים, הערכות וכתבות פוליטיות, שהם חומרי בערה מצוינים לפירומנים של ערב בחירות. אז למה לקחת סיכון-

הכנו סופגניות בכמה טעמים, הצבנו חנוכיות בכל מיני גדלים, ניגבתי את האבק מהפסנתר והכנתי שירונים עם כל שירי החנוכה הידועים למין האנושי. כשהחבר'ה נכנסו בירכתי את כולם בחג שמח, ולחשודים שבהם טפחתי על הכתף ואמרתי: "הערב לא מדברים פוליטיקה, אה, נחומי? דיר באלק!"

פיזרנו את הנוכחים ברחבי הבית באופן שיקטין למינימום את החיכוך האידיאולוגי ביניהם, אבל בגלל הדינמיות של הערב היה קצת קשה לשלוט בתנועת האורחים. כולם התקבצו בתוך זמן קצר סביב שולחן האוכל. הכל זרם יפה, ואפילו הצלחתי למסמס את ההערות הציניות של חיליק, שבעקבות הערה על מחיר הסופגניות קפץ מייד עם התיאוריה שלו על הקשר בין שופרסל, נוחי דנקנר, פרישתו של כחלון והבחירות. בדיוק יצאתי אז מהמטבח עם מגש לביבות, ומאחר שראיתי לאן זה הולך אמרתי מייד שהמחירים לא עלו, פשוט הסופגניות גדלו. חיליק ניסה למחות, אבל דחפתי לו לביבה לפה והזהרתי אותו שעוד מילה אני מעיף אותו החוצה.

האווירה הטובה החזיקה בדיוק 20 דקות. אחרי הדלקת הנרות החגיגית ו"מעוז צור", שמוליק, הטיילן הסטלן, זה שחזר מחודש ספארי באפריקה והיה מנותק מהאקטואליה, נכנס לשירותי האורחים. מתברר ששכחנו להוציא משם את סל העיתונים, והאיש, שלא שמע על פרישת ברק, על עזיבת פרץ, על המיזוג של הליכוד וישראל ביתנו, על הבלאגן במצרים ועל הקטסטרופה בסוריה, קיבל את הכל לפנים.

הוא יצא מהשירותים חיוור ואמר שיצביע לעלה ירוק, כי כדי להתמודד עם המציאות סביבנו חייבים לעשן משהו. דוד יעקב ענה לו שהכל שטויות ושהשאלה החשובה היא "איפה הכסף". שאלתי אותו אם הוא מתכוון להצביע ל"יש עתיד" והוא אמר שכן, אבל רק בגלל שברשימה של לפיד יש ג'ודוקא שהולך להקל את הבחינות לחגורה שחורה, ובתור מי שכבר עשר שנים תקוע בחגורה ירוקה זה קוסם לו. חוץ מזה הוא מעדיף את עופר שלח בכנסת, כי כבר אין לו כוח לשמוע אותו מפרשן כדורסל.

הקולות התגברו, ואני ניסיתי לעצור את הסחף. "ראיתם איך פעם כל היפות היו בשמאל ועכשיו הן בימין? תראו את ציפי חוטובלי ואת איילת שקד. חתיכות, אה-"

הספין לא החזיק יותר מכמה שניות. רוחל'ה, שמחזיקה ממרב מיכאלי, אמרה לי "את שוביניסטית" והתחילה לדבר אלי בלשון נקבה. עניתי לה שהיא טועה, ולראיה הודיתי שהכנתי את הלביבות על פי המתכון של שלי יחימוביץ'. מישהו סיפר שהוא שמע שציפי לבני מצטלמת למתכון של במיה, ובוז'י הרצוג בונה על מתכון של חריימה.

חבר שלי רמי, חילוני אשכנזי, נעמד על כיסא והסביר לכולם למה הוא יצביע ש"ס: "כי הם נגד התבוללות. הבנות שמטיילות אחרי הצבא מכירות שם זרים ומביאות אותם לארץ. הזרים האלה קונים פה דירות, מעלים את המחירים, ובגלל זה אין לי דירה!"

התחילו צעקות. ניסיתי בכוחות אחרונים להציל את הערב, והתחלתי לנגן את "באנו חושך לגרש", אבל חיליק קפץ שאפרופו חושך, אז ש"ס רוצה לגרש ילדים של עובדים זרים. אירית, שסבא שלה היה באצ"ל, צעקה שכולם מצביעים כמו ההורים שלהם ושהיא תצביע ליכוד ולא משנה מה. הדוד של אשתי תפס אותי ביד ואמר שליברמן הוא גבר-גבר ושאנחנו לא צריכים לדפוק חשבון לאירופה. "ומה יגידו האמריקנים-!" צעק מישהו. "שיקפצו לי, אנחנו לא צריכים אף אחד! עם ישראל חי! עם ישראל חי!".

בשלב הזה נשברתי והלכתי למטבח להתייחד עם כמה לביבות. אחרי שכולם צעקו על כולם ועיצבנו את כולם, שמעתי אותם מדברים על חמאס ואבו מאזן, מקצועות הליבה, E1, שביתת האחיות, אדום אדום והטבח בקונטיקט.

פתאום נהיה שקט. אנשים התחילו ללכת הביתה. יצאתי להיפרד מהאורחים, שאמרו לי "היה ממש נחמד", אבל לא כל כך האמנתי להם. ליד הדלת שמעתי מישהו ממלמל: "ככה זה אצל הניצנים, תמיד זה צעקות ותמיד זה נגמר לא טוב".

סוף העולם בוטל

אם אתם קוראים את הטור הזה, כנראה שרדתם את סוף העולם, שלפי בני המאיה היה אמור להגיע היום, זאת אומרת ב-21 בדצמבר. אני יודע שחלקכם מאוכזבים מזה שכדור הארץ ממשיך להסתובב, גם אני לא הייתי בטוח מה יקרה, לכן החלטתי לערוך לעצמי רשימה של הדברים שלגביהם אני חייב תשובה לפני חורבן העולם.

1. מה לעשות עם תלושי החג על סך 200 שקלים שקיבלתי בראש השנה?

2. מה יהיה עם בשאר אסד? לפני שנה אמרו הפרשנים שנשארה לו חצי שנה, אז מה עכשיו?

3. מה ייגמר קודם, הוגו צ'אבס או העולם-

4. מי יקנה את הפנטהאוז בתל אביב ב-200 מיליון שקלים ומה יהיה מחירו אחרי שכדור הארץ ייחרב-

5. האם שי ודרור למדו את הלקח מהשדרנים האוסטרלים-

6. האם תלמידי ישראל באמת השתפרו, או שהעתקנו משווייץ במבחן-

7. מה קורה עם האובר בבנק אחרי החורבן? אם מישהו נשאר חי מהמשפחה הוא עדיין מחויב? כי אם לא, יש לי כמה ימים להתחרע.

8. מי יזכה ב"לה לה לנד"/"גולללסטאר"/"מאסטר שף"/"אייל גולן קורא לך"/"דה וויס", ומדוע רגע לפני הסוף השטויות האלה בכלל מעסיקות אותי-

9. הרומן בין גאולה אבן לשר החינוך זה אמיתי? כמה חבל שאבא אבן לא פנוי.

10. ושאלת השאלות: האם בעקבות חורבן העולם האנטישמיות תגבר?

yairn@israelhayom.co.il

לכל הטורים של יאיר ניצני, היכנסו לכתובת: www.yairnitzani.com

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו