ליצור אור מחושך: האיש שבונה חנוכיות מקסאמים

עבור תושבי יישובי עוטף עזה הרקטות שנורו לפני כחודש מהרצועה כבר הפכו לשגרה עצובה. אומנם, הסדר גודל היה משמעותי מהרגיל, אולם הריצה לחדר המוגן עם הישמע אזעקת צבע אדום כבר כמעט הפכה להרגל נורא.

מי שהחליט להפוך את העניין מלימון ללימונדה הוא ירון בוב, אומן פסלים בגבול רצועת עזה. הוא התחיל לעסוק בנושא כמעט במקרה לפני 12 שנה, כשדרך בטעות על מזלג, וכששיחק איתו הבין שהדבר יכול לסייע לו לתרפיה, להפרעת הקשב והריכוז שיש לו. הוא הציע אז למנהל בית הספר שבו הוא לימד חוג מחשבים להעביר סדנת פיסול לתלמידים, וכך החלה ההתאהבות שלו בנושא.

לפני כמה שנים נשמעה אזעקת צבע אדום במהלך אחד מהשיעורים בנפחייה, ושניות מאוחר יותר נפלה רקטה במרחק של עשרה מטרים ממנו. בוב סבל כתוצאה מהנפילה מטראומה, ולאחר שחזר לנפחייה לנקות את המקום, הוא החליט לחתוך את חלקי הרקטה לטבעות ולייצר ממנה פסלים. וכך, במקום ללכת לפסיכולוג, הוא מצא דרך יצירתית ובעיקר מקורית להתמודד עם ירי הטילים של החמאס מעזה לישראל. הוא פשוט הופך אותם למזוזות, פרחים, ציפורים, וכן – גם חנוכיות. את אותם פרחים, אגב, נתן בין היתר לנשיא שמעון פרס ז"ל, למזכ"ל האו"ם לשעבר באן קי-מון, להילרי קלינטון, לטוני בלייר, לראש עיריית שדרות ולמשפחות בעיר.

"אחרי כמה ימים שבהם הייתי בבית עם מצב רוח רע רציתי להוציא את זה על משהו", הוא מספר. "התחלתי לפרק ולחתוך את הרקטה שפגעה לידי. הכנתי ורדים ופרחים. מאז הרקטה שנפלה בנפחייה שלי אני הופך את הרקטות והקסאמים לפרחים וסמלי שלום". הרקטות היחידות שבהן הוא לא עושה שימוש הם כאלו שפגעו בבני אדם, זאת מכיוון שלטעמו הם בעלי אנרגיה לא טובה, והוא לא רוצה לגרום לפרחים שלו לנבול.

הסדנה של בוב // צילום: משה ניסנבוים

בשנה שעברה, מספר בוב, הוא הדליק את הנר הראשון של חנוכה בניו יורק, באמצעות חנוכייה מיוחדת שבה מקסאמים. "זה סמלי שמתוך הטרור והרוע יוצא אור, וזה היה אירוע מרגש מאוד. יש כמה חנוכיות כאלו ברחבי הארץ והעולם", הוא מציין. חנוכייה שנמצאת כרגע בעבודה מיועדת לבית חב"ד באנגליה.

בוב מעביר הרצאות וסדנאות, שבהם הוא מראה למבקרים ולתיירים כיצד הוא מכין את החנוכיות והחפצים השונים. "אני משתדל שרוב הפריט יהיה מהרקטה, אבל יש חלקים שאי אפשר. למשל, את התחתית של הפרח שאני עושה בצורת ארץ ישראל או הבסיס הקשיח והמורכב של החנוכייה הגדולה".

"יש לי הסכם עם גופי הביטחון והמשטרה וגם עם כאלו מהחירום וההצלה שאני יכול לקחת את מה שנשאר מהטילים של כיפת ברזל, הטילים של החמאס והרקטות. זאת עבודה מורכבת שדורשת חיתוך מדוייק ועבודה קשה אבל התוצאות מדהימות. אני מוכר את זה גם לתיירים", מציין בוב.

לבוב יש סוגים שונים של מתכת שמהם הוא מייצר את החפצים השונים, כשדווקא את תשמישי הקדושה, כדוגמת מזוזות, הוא אינו מייצר מקסאמים. "אני מייצר אותם מהטיים שלנו, שאנחנו מיירטים במסגרת מערכת כיפת ברזל. הם לא נורו לפגוע אלא להגן, והמטרה היא סמלית – להראות שכפי שהטילים הגנו עלינו, כך גם המזוזה שומרת עלינו".