הקואליציה האנטי־ציונית של קליש

בלונדון יש ראש עירייה מוסלמי. סאדיק חאן. הוא אולי לא תומך גדול בערכי המערב, אבל הוא גם אינו תומך גדול בחיזבאללה, בבשאר אסד, ובוודאי שלא בצפון־קוריאה.

חיפה, לעומת זאת, מציגה מופע חדש: סגן ראש עירייה,רג'א זעאתרה, שתומך בכל ארגוני הטרור שפועלים נגד ישראל וחותרים להשמידה, אבל לא מקפח בתמיכתו הנלהבת גם את בשאר אסד וגם את צפון־קוריאה. הוא הקומוניסט הסטליניסטי המושלם. כדאי להתרגל לזה. ברמה המקומית, העירונית, אנחנו מקבלים הדגמה לאופציה ההולכת ומקבלת צורה ממשית, של קואליציה אנטי־ציונית מובהקת: ראש עיר עצמאית, אבל יוצאת חלציה של מפלגת העבודה, יחד עם הקומוניסטים־חד"ש והחרדים.

צריך להודות שהיתה איזו צהלה גדולה על כוחה היפה של הדמוקרטיה, כאשר עינת קליש־רותם באה משום מקום ושלחה את ראש העיר הוותיק יונה יהב הביתה. אבל בינינו, מישהו ידע מי היא? כשנבחרה, הרב ח"כ משה גפני מדגל התורה שיגר דברי חנופה והתרפסות שעלו על גדותיהם לעינת קליש־רותם. מי שיצפה בזה ביוטיוב יקבל בחילה.

הבעיה היא לאקליש־רותם.אדם כמו זעאתרה הוא תומך של דיקטטורים וטרוריסטים איסלאמו־פשיסטים. זה ביזיון אם אדם כזה יכהן כסגן ראש עירייה. מהמעט שעינת קליש־רותם אמרה מאז שנבחרה, אפשר להבחין שהיא מחזיקה בעמדות שמאל רדיקליות: היא הגדירה את חיפה כעיר יהודית־ערבית. זו הגדרה אנטי־ציונית קומוניסטית. חיפה היא עיר ישראלית. יש בה אוכלוסייה ערבית משמעותית. הערבים יכולים למלא כל תפקיד בעירייה או במדינה, כולל להיות ראש העירייה. הבעיה היא העמדות הספציפיות של אותו זעאתרה, שקליש־רותם סובלנית כלפיהן. נראה שהיא מעדיפה תומך חמאס ו־BDS על פני נציגי הליכוד.

הנקודה המעניינת היא מפלגת העבודה שהפכה למדגרה של רדיקליזם אנטי־ציוני. בת"א אסף הראל צבר השפעה רבה בעירייה. הוא נצר למשפחת עסקונה מפא"יניקית. האליטה המעמדית אינה מחויבת יותר לאינטרס הלאומי, אלא אך ורק לאינטרס הקבוצתי המעמדי שלה. חיפה מדגימה כי ישראל כבר לוקה בכל תחלואי הדמוקרטיות המערביות, המעדיפות להתמסר לקבוצות טוטליטריות, אלימות, מתוך הפניית עורף לחברה הלאומית.

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!