איך להגן על הפרטיות בעיר חכמה?

הרשות להגנת הפרטיות פרסמה היום (ראשון)מדריךבמטרה לחזק את ההגנה על פרטיות התושבים בעיר החכמה. המדריך, מציג בתמציתיות את הדרישות הרלוונטיות בהוראות חוק הגנת הפרטיות כהמשך להחלטת הממשלה הקובעת שכל עיר בישראל תהיה חכמה ובעלת תשתיות לפלטפורמות דיגיטליות.

הפוטנציאל לאיסוף ולניתוח כמות עצומה של מידע אישי אודות מצבם של התושבים גדל. מידע המגיע מעשרות ואף מאות מקורות שונים, החל ממאגרי מידע המכילים נתונים אודות תושבי העיר, כמו מאגר הארנונה, החינוך ועד מאגרים כמו מידע מרשת ה-Wi-Fi העירונית, מכרטיסי התושב או מאפליקציות שונות שמפעילה הרשות. כן התושבים חשופים למצלמות וחיישנים שונים המותקנים ברחבי העיר, כל אלו עלולים ליצור מנגנון של מעקב ציבורי מתמיד והפוטנציאל לזליגת מידע אישי ולשימושים בו לרעה מתעצם.

לפי הוראות הרשות להגנת הפרטיות, על הרשויות המקומיות לעשות שימוש במידע של התושביםרק למטרה שלשמה המידע נאסףועליהן להודיע לתושבים, בטרם איסוף המידע, האם חובתם למסור את המידע, מה המטרה שלשמה נאסף המידע, למי יימסר ומה תהיה מטרת המסירה. הרשותמחויבתלתת לתושבים את זכות העיון במידע שקיים אודותיהם ואת הזכות לתיקונו במידה ואינו מעודכן.

על הרשות המקומית ועובדיה חובת שמירה על סודיות המידע, ואילו גם בעת פניה לתושבים בדיוור ישיר הרשות צריכה לעמוד בהוראות לחוק הגנת הפרטיות. על הרשויות המקומיות חלה חובה להגן על מאגרי המידע שברשותן ולעמוד בתקנות הגנת הפרטיות אבטחת המידע.

ומה על מצלמות מעקב?

על הרשות המקומית, להגדיר באופן ספציפי ומפורש את מטרת הצבת המצלמות, וחל איסור להשתמש בצילומים למטרות זרות. יש ליידע את הציבור על הצבת המצלמות ביישוב, וכן לפרסםמיפוי מלאשל פריסת המצלמות באתר האינטרנט של הרשות המקומית.

על פי הנחיית הרשות להגנת הפרטיות, לא ניתן להעביר את הצילומים לגורמים זרים או לשמור אותם לאחר שאינם נחוצים עוד. הרשויות נדרשות להקפיד הקפדה יתרה על דרישות אלה במיוחד כאשר מדובר במיזמים הכוללים טכנולוגיות זיהוי פנים וניתוח תנועה, צילום תרמי או אינפרא-אדום, טכנולוגיות תיוג צילומים מתוחכמות והצלבה עם מאגרי מידע נוספים.

אלה רק כמה דוגמאות מתוך המדריך המלא שפורסם היום. למי שמעוניין:לקריאת המדריך המלא(PDF).