בימים אלה עומלת הרשות לפינוי מוקשים במשרד הביטחון על ניקוי אתר הטבילה "קאסר אל יהוד" מהמוקשים הרבים הטמונים בו עשרות שנים. על פי ההערכות, באתר הקדוש פזורים כשלושת אלפים מוקשים מסוגים שונים והצוותים שואפים להשלים את הפינוי עד סוף שנת 2019.
צילום: דוברות משרד הביטחון
ארץ המנזרים, המצויה מצפון לים המלח, זכתה למעמד מיוחד בשל המעשיות הדתיות המיוחסות לה. על פי המסורת היהודית, בני ישראל חצו בנקודה זו את נהר הירדן לאחר ארבעים שנות נדודים במדבר. במקביל, האתר נחשב לשלישי בחשיבותו לפי המסורת הנוצרית הגורסת כי שם הוטבל ישו ומדי שנה מגיעים אל האזור כשבע מאות אלף תיירים צליינים.
האתר קיבל את שמו משבעת המנזרים הפזורים בו, אשר שייכים לזרמים שונים בנצרות. הגישה אליהם מהצד הישראלי מוגבלת ביותר ומתאפשרת רק אל החצר היוונית אורתודוכסית. שאר החצרות, אשר ננטשו לאחר מלחמת ששת הימים, שייכות לכנסיות הפרנציסקנית, האתיופית, הסורית אורתודוכסית, הקופטית, הרוסית והרומנית.
פינוי המוקשים התאפשר רק לאחר שכל הזרמים הדתיים, המחזיקים במנזרים, נתנו את הסכמתם לפרויקט. מדובר בשטח של כאלף דונם זרוע מוקשים ופצצות שנותרו בו מאז המלחמה ומפונות היום בפעולות כירורגיות המבוצעות על ידי חברה סקוטית תחת פיקוח ישראלי. העובדים מאתרים את המוקשים והפצצות, מסמנים אותם ובעבודה איטית ומחושבת מוציאים ומעבירים אותם למקום מבטחים.
עד כה ניקו העובדים ממוקשים כמאתיים דונם וברשות מקווים לסיים את הפרויקט כולו עד סוף שנת 2019, אז האפיפיור צפוי להגיע לביקור באזור. עלות התוכנית נאמדת בכעשרים מיליון שקלים, והיא ממומנת על ידי של משרד הביטחון וקרן HALO, הפועלת ב-15 מדינות ומגישה סיוע לפינוי אזורים ממוקשים.
עד כה פונו ממוקדים המנזרים היווני- אורתודוכסי, הפרנציסקני והאתיופי. ביקור בשניים האחרונים, אשר ננטשו לאחר המלחמה, נותן תחושה של נסיעה במכונת זמן. נראה שהזמן בבניינים הללו קפא מלכת ובפנים ניתן לראות חפצים ואמנות שננטשו מאחור וכוס בשכבת אבק עבה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו