על המסך הן מפזרות עליצות וחדוות חיים, ממלאות את משבצת "היפות והמוכשרות" ומרשימות את השופטים בתבשילי אושפלאו עסיסיים ובקינוחים מוקפדים. אבל הביוגרפיות של ויקי מקריאניס ואווה לימסוב, כוכבות "MKR - המטבח המנצח", לא היו תמיד כה נוטפות דבש.
שתיהן נושאות על בשרן את כוויות הקליטה הקשה, כעולות חדשות בגיל צעיר, ואת עלבון הסטיגמות החברתיות. כדוגמניות בעברן, הן הכירו מקרוב בעיות של דימוי גוף והפרעות אכילה. אבל מעל לכל מתנוססת הטראומה המטלטלת המשותפת של חייהן: התקיפות המיניות שחוו, שמהן הצליחו להינצל.
אצל ויקי זה קרה בגיל 15. "יצאתי עם חברה מחתונה שהוזמנו אליה, ואבא שלי חיכה לנו בחוץ. יצאנו מהמתחם ביציאה הלא נכונה, ופתאום התנפל עלינו בחור ערבי וניסה לתקוף אותנו.
"מצאתי את עצמי הולכת איתו מכות. צרחתי. החברה שלי קפאה במקום, אבל אני נאבקתי בו. למזלנו, הוא לא היה גדול פיזית. גיליתי שיצר ההישרדות שלי כל כך חזק, שלא ראיתי בעיניים. אני זוכרת שתפסתי אותו עם הציפורניים וקרעתי לו את העור. זו היתה סיטואציה מטורפת. בסוף השומרים הגיעו, וגם אבא שלי, והבחור נעצר".
אצל אווה זה קרה בגיל 18. "באותה תקופה עזרתי לאמא שלי לנקות משרדים. באחת הפעמים הגעתי למשרדים לפניה, לבד, והיה שם גבר זר, לא צעיר. הייתי אז חיילת על מדים, וברגע שהתחלתי לנקות, הוא נעל את הדלת ובא לקראתי.
"מייד כשהבנתי שזה מה שהולך לקרות רצתי לכיוון הדלת. הוא השאיר את המפתח בתוך המנעול, אז הצלחתי לברוח משם ברגע האחרון. אני לא רוצה לחשוב איך זה היה נגמר אם לא הייתי מצליחה לברוח. זו תמונה שלא אשכח לעולם.
"הייתי בהלם טוטאלי. אני זוכרת שרצתי למטה את כל המדרגות, וזאת היתה קומה מאוד גבוהה. עד היום אני לא מסוגלת להתקרב לאזור ההוא.
"כשהגעתי הביתה לא הפסקתי לבכות, וסיפרתי מייד לאמא שלי. היא בכתה איתי, כי הרגישה שזה קרה באשמתה, הרי הלכתי לשם לעזור לה. אחרי שקצת נרגעתי היא אמרה שאם הוא עשה את זה לי, הוא בטח עשה את זה לעוד בנות. אז בחצות נסענו למשטרה והגשתי תלונה".
עברתן הטרדות במסגרת העבודה כדוגמניות?
ויקי: "כשהייתי בת 15 היה לי סטוקר (עוקב כפייתי). הייתי בתחילת הקריירה וקיבלתי המון פניות בענייני עבודה, ואבא שלי נהג ללוות אותי לאודישנים. היו פעמים שהוא לא היה יכול לבוא, ואז הייתי מקבלת פתאום שיחות בסגנון 'אני עכשיו מאחורי האוטובוס שאת נמצאת בו'. אף פעם לא פגשתי את הבן אדם, ואני לא יודעת מי זה. אבל מובן שזה היה מלחיץ".
פעלת לאתר אותו?
"הגשתי נגדו תלונה במשטרה, והיה לי מעקב על הטלפון, עד שזה דעך. זה היה מאוד לא נעים, אבל כנערה הרגשתי שאני יודעת הכל. אמנם נזהרתי, אבל לא התייחסתי לזה אז כמו שהייתי מתייחסת היום".
מה חשבתן על מחאת הנשים השבוע?
אווה: "אני בעד להתלונן, כדי למנוע את המקרה הבא. 24 נשים נרצחו כאן מתחילת השנה, וזה נורא. זה בטוח משהו שיכול היה להימנע אם היה מטופל טוב".
ויקי: "נשים היום הן חזקות, ויש נשים בהרבה תפקידים חשובים, אבל אנחנו צריכות להיזהר לא ללכת למקום של התמסכנות או קורבנוּת. אני בעד שנשים לא יפחדו להתלונן, אבל גם לא צריך לחפש ולעשות ביג דיל מכל הערה שמישהו זורק, כמו 'איזה כוסית'. צריך לדעת לנתב את זה למקומות נכונים, וכמו שאנחנו דורשות שוויון - אנחנו צריכות להקנות אותו".
• • •
הן כמעט תאומות שהופרדו בלידתן. שתיהן בנות 31, שתיהן נולדו באוזבקיסטן, שתיהן התחילו את הקריירה כדוגמניות. ויקי, בת זקונים להוריה, עלתה לארץ בגיל 3, ומשפחתה השתקעה בהרצליה.
"בבית הספר שלנו לא היו הרבה רוסים, והישראלים נרתעו מחברוּת עם רוסים, כך שאף אחד לא רצה להיות חבר שלי. עד שיום אחד הגיעה עולה חדשה מדרום אפריקה, וממש שמחתי. החלטנו להיות חברות.
"אחרי שלושה ימים היא אמרה לי: 'אמא שלי לא מסכימה לי להיות חברה שלך, כי לרוסים יש כינים'. כשהגעתי הביתה וסיפרתי את זה לאמא שלי, היא אמרה לי שאחזיר לה. למחרת אמרתי לה את כל מה שאמא שלי אמרה לי להגיד".
אווה: "מצאה עם מי להתעסק. אצל אמא של ויקי הכל בפנים".
ויקי, מתי הרגשת שאת משתלבת?
"קיבלתי את החותמת החברתית רק כשהתחלתי לדגמן. רק אז היחס כלפיי השתנה".
בעלה של ויקי, אמיר שלח. "אנחנו בית מודרני" // צילום: מאיר פרטוש
היא נשואה לכדורגלן לשעבר אמיר שלח, בן זוגה מאז היתה בת 19. הם גרים עם בנם בן השנה וחצי ברמת אביב. "כשהכרתי את אמיר הוא כבר לא היה כדורגלן, ובכלל לא ידעתי מי הוא. הוא היה בטוח שאני יודעת. רק אחרי חודש, כשמינו אותו להיות עוזר המאמן של ראובן עטר במכבי נתניה, הוא התקשר לספר לי שמחר זה יתפרסם ושכדאי שאדע. לא ידעתי איך להגיב לזה, וניתקתי לו בפנים.
"כשהכרנו, אמיר היה גרוש עם שני ילדים, ואני הייתי אחרי פרידה, כך ששנינו לא חיפשנו משהו רציני. אני לא אדם של סטוצים, אבל באותה נקודת זמן זה התאים לשנינו.
"בתחילת הקשר נושא הילדים שלו לא הפריע לי בכלל, כי לא חשבתי שזה ילך לכיוון הזה, אבל כשהחלטנו שזה רציני, זו היתה עבודה. אבל היה שווה להשקיע".
בחרת להישאר עם שם המשפחה שלך.
"לאבא שלי אין בנים, והבטחתי לו לשמור על שם המשפחה. אז שמרתי על השם מקריאניס עוד קצת, אבל בסוף הוספתי את שם המשפחה של אמיר. הבן המשותף שלנו, ליאו, הוא שלח".
אמיר בעד ההשתתפות שלך בתוכנית?
"אמיר תמיד בעד ותמיד אנטי לגבי כל מה שאני עושה. הוא יכול להגיד לי שאני מתפזרת ומחפשת הרפתקאות, אבל כשאני עושה את הדבר - הוא איתי ותומך בי. הוא לא רצה שאלך לתוכנית, כי אלה ארבעה חודשי צילום אינטנסיביים על חשבון הזמן שלנו, אבל כשראה שזה חשוב לנו ושאנחנו עובדות קשה, הוא זרם".
מה חלוקת התפקידים ביניכם בבית?
"אנחנו בית מודרני. אמיר לא יעשה דברים לבד, אבל כל מה שאני אבקש, הוא יעזור לי בו. אישה היא רב החובל והעוגן. אנחנו עושים הכל יחד".
• • •
אווה, בת זקונים אחרי שני אחים, עלתה לארץ עם הוריה בגיל 14. קשיי הקליטה שלה, אולי בגלל גילה המאוחר יחסית, היו קשים בהרבה מאלה של ויקי.
"באותם הימים היתה באוזבקיסטן אנטישמיות נוראית, ושמרנו בסוד את העובדה שאנחנו יהודים. אבל ברגע שגילו שהאחים שלי עלו לארץ, גילו שם שאני יהודייה. מאותו היום התחילו להציק לי ולקרוא לי 'יהודייה מסריחה'. אני זוכרת שאפילו המורה כתבה את זה ליד השם שלי ביומן. עברתי טראומה מאוד קשה. בכל יום הייתי חוזרת בוכה מבית הספר.
"למרות שהיינו שם במצב סוציו־אקונומי מאוד גבוה, הבנו שאין ברירה ושצריך לעזוב הכל ולעבור למקום אחר, בלי כלום. כשהגענו לארץ גרנו בשכונת עמק רפאים בירושלים, ולא היה שם רוסי אחד. לקחו ילדה בת 14 שלא יודעת לשחות, וזרקו אותה באמצע הים.
"לא היתה לי ברירה, ובתוך שלושה חודשים למדתי עברית, אבל מהר מאוד הפכתי ל'רוסייה מסריחה'. זה היה קשה מאוד. בכיתי הרבה, והייתי באה בטענות לאמא שלי, למה הגענו לארץ ולמה היא עשתה לי את זה. אני לא מאחלת דבר כזה לאף אחד".
ויקי: "היית הולכת עם סנדלים וגרביים?"
אווה: "לא, יש גבול".
ויקי: "אני כן. בנציק (תסרוקת קוקו עם פרח על הראש; ע"ס) וסנדוויץ' נקניק".
אווה: "יש לי תמונה עם בנציק, לא עם אחד, שניים על הראש".
סקאזי, האקס של אווה. "הייתי ילדה" // צילום: אריק סולטן
כשאווה היתה בכיתה י', היא עברה לפנימייה ברחובות. "התמקדו שם בספורט ובלימודי אחיות. זו היתה הפעם הראשונה שהיו סביבי עוד עולים חדשים, היתה לי מסגרת ונהניתי מאוד. הייתי שם שנתיים, אבל בשלבים המתקדמים הבנתי שיש לי בעיה לראות דם, ועזבתי". בצה"ל היא שובצה לשלישות פיקוד מרכז. "מאוד נהניתי בצבא. אם יש תקופה שהייתי רוצה לחזור אליה, זאת התקופה של הטירונות. הייתי מוכנה לעשות טירונות שנתיים".
מה היה כל כך כיף?
"קודם כל, אני שונאת להתלבש בבוקר, ואין כמו לקום וללבוש בכל פעם אותם מדים. מאוד אהבתי להתעורר בשש בבוקר, אהבתי את המסגרת, אהבתי את השגרה ואת האקשן".
שתיכן לא החלפתן לשמות עבריים.
ויקי: "ויקי זה לא שם ישראלי לגמרי? אני מכירה לפחות שלוש" (צוחקת).
אווה: "אווה זה לא השם המקורי שלי, ואני לא מגלה מה המקורי. כשהגעתי לאולפן עברית בארץ, למורָה היה קשה להגיד את השם שלי, והיא הציעה אווה. זה התחבר לי לדמות בסדרה שראיתי באותם ימים בערוץ ויוה. אמא שלי לא משלימה עם זה עד היום ולא קוראת לי אווה. הוויכוחים היחידים שיש לי עם ההורים הם על השם, אבל אני אוהבת את השם הזה".
• • •
ויקי התמודדה בתחרות מלכת היופי בשנת 2004. אווה נחשפה לראשונה בדוקו־ריאליטי "מחוברים" לפני שמונה שנים, כשהיתה בת הזוג של די.ג'יי סקאזי. שתיהן נשארו בתחום היופי, אבל מצידו השני: ויקי היא הבעלים של מכון יופי בשכונת כוכב הצפון בתל אביב, ואווה היא עוזרת למנתח פלסטי.
"אני מאוד רוצה להזריק בפנים, אבל אני מפחדת ממחטים", מודה אווה, "עד עכשיו לא עשיתי כלום. אני מכירה את כל אלה שאומרים 'אני מקבל את עצמי ואוהב את עצמי ככה', אבל בוא, זה בולשיט. כולם רוצים להסתכל במראה ולהיות מבסוטים ממה שהם רואים. אין לי בעיה להיכנס לחדר ניתוח ושיעשו אותי יפה. קצת הרמות לא יזיקו".
ויקי: "אני אף פעם לא עשיתי. אני מאוד מוחצנת והכל גדול אצלי בפָּנים, ואני מפחדת שאם אעשה משהו - הכל יהיה עוד יותר גדול, ואני איראה כמו בובה. אבל אני מתה לעשות חזה".
אווה: "תלדי ילד אחד, ואני אעשה לך".
כדוגמניות עם זיקה למטבח, סבלתן פעם מהפרעות אכילה?
אווה: "אני יכולה להתעורר בבוקר וללכת למקדונלד'ס, לקום באמצע הלילה ולתקוע פיצה או המבורגר. הלוואי שהיתה לי הפרעה לא לאכול, הפרעה של חוסר תיאבון. היום אני רעבה בכל מצב, גם אם אכלתי לפני חמש דקות".
ויקי: "אני הייתי ילדה מלאה מאוד, ובגיל ההתבגרות, לפני שהתחלתי לדגמן, הגוף שלי התחיל להשתנות. רזיתי וגבהתי, ונכנס בי דרייב לרזות יותר ויותר. קיבלתי הרבה מחמאות. היה שלב שלקחתי את הנושא הזה בקיצוניות, עם ספורט אובססיבי ותפריט קשוח".
קרח וחסה לצהריים?
"זה היה בהדרגה, אבל משהו כזה. התחלתי לאכול פחות ופחות, ובשלב מסוים לוותר על ארוחות. במקביל הייתי עושה הרבה ספורט, עד שהמורה שלי לחינוך גופני שמה לב שאני מאבדת את זה.
"היא משכה אותי בשערות והוציאה אותי מזה. היתה בודקת שאני אוכלת בהפסקת עשר, מתקשרת להורים שלי לוודא שאכלתי. הייתי קרובה מאוד להפרעה הזאת, אבל לשמחתי, הרבה בזכות אותה מורה, ברחתי משם מהר".
• • •
ביום ראשון הקרוב הן יתחרו בשלב חצי הגמר של "המטבח המנצח" (קשת 12, 21:00). האודישן הראשון, שבו הכינו צ'אק צ'אק (עוגת אטריות בוכרית; ע"ס) וקינוח אוזבקי, נקטל על ידי הטועמים, אבל מהר מאוד הן הוכיחו שהן לא רק יפות, אלא גם אופות.
ויקי: "עשיתי אודישן לתוכנית בישול אחרת, שלא עלתה לשידור, וככה מלהקי 'המטבח המנצח' הכירו אותי. כשפנו אלי חיפשתי פרטנרית משלימה ומושלמת, ואווה זרמה".
אווה: "היו לנו הרבה התלבטויות בדרך. אנחנו הזוג היחיד שאף פעם לא התנסה בדבר הזה באופן מקצועי. לא מכרנו אוכל, לא היתה לנו מסעדה, כלום. לבשל לחברים בבית זה לא נחשב, בטח לא ברמה של ללכת לבשל בתחרות הכי קשה בעולם, ועוד מול שפים מקצועיים.
"נכנסנו ופרשנו מלא פעמים, עד שכל הסימנים הראו לנו שאנחנו חייבות לעשות את זה".
ויקי: "אני יודעת שאני מבשלת טוב והתנסיתי בהרבה סוגי מטבחים, אבל כשהגעתי לתוכנית הבנתי שאני לא יודעת כלום. באודישנים פתאום קלטתי שאני לא יכולה להכין לחיים כהן רק מה שאני יודעת, כי זה לא מספיק. אני לא אעשה לו ניוקי או רביולי.
"בשלב מסוים התחלנו ללכת לסופר, לקנות מלא דברים, ולחשוב מה כן ומה לא. זה היה מסובך, כי אנחנו מאוד ביקורתיות כלפי עצמנו. כל דבר שעשינו הרגיש לא מספיק מקורי או יצירתי. ניסינו לאתגר את עצמנו להביא דברים אחרים, שאנחנו לא אלופות בהם".
אווה: "אני עוד יכולה להבליג ולעגל פינות, אבל היא מאוד קשה ולא מתפשרת".
• • •
בשלב הראשון הבאתם אוכל אוזבקי, ודווקא שם פחות עבד לכן.
אווה: "זה אמנם אוכל מהמקורות שלנו, אבל לא משהו שבישלנו קודם. אמא שלי הסבירה לנו איך עושים את זה, והפעם הראשונה שממש עשינו אותו היתה באודישנים".
ויקי: "כל הזמן לקחנו סיכונים. הרגשנו שאנחנו צריכות לעבוד יותר קשה מאחרים כדי שיפרגנו לנו. התחושה היתה שאנחנו מתחילות במינוס 20 נקודות".
למה?
ויקי: "בגלל שאנחנו משתייכות לז'אנר הזה של הדוגמניות, ותוסיף לזה רוסיות".
אווה: "ראית פעם דוגמניות בריאליטי אוכל? אנחנו הראשונות. מהר מאוד הבנו שהבאנו פה גם את היופי וגם את הכישרון".
ויקי: "וגם את הצניעות".
אווה: "לא הגענו לתוכנית ממקום של 'עכשיו נוכיח לכם שאנחנו משהו אחר'. באנו כתחביב, שהלך והתעצם, והתוכנית ממש פתחה לנו את התיאבון. אני חושבת שהוכחנו קודם כל לעצמנו שיש לנו את זה, ובגדול. הבאנו מנות ברמה מאוד גבוהה, מנות יצירתיות. לקחנו סיכונים בלי סוף".
ויקי: "שלושה ק"ג העלינו בתוכנית הזאת". ב"MKR - המטבח המנצח"
ויקי: "יש הרגשה כזאת שמתייחסים אלינו כאל אינסטנט וכגימיק, ואני שונאת את זה. יש אולי כמה אנשים בעולם שחושבים שברגע שאת מפסיקה לדגמן, אז פג התוקף, ומעכשיו את יושבת בבית לשטוף כלים. התשובה היא לא. אם יש משהו שמרתיח אותי, זה שאני מגיעה לאיזשהו מקום ומייד מדביקים לי את התווית הזאת של הגימיק.
"בזמנו הייתי די.ג'יי יחד עם נלה גולדברג (יוצאת 'היפה והחנון'; ע"ס). אנשים חשבו שאני באה, לוחצת על פליי ומרימה את הידיים למעלה. עבדתי כל כך קשה בשביל המוזיקה, פי שמונה מכל די.ג'יי אחר. הייתי יושבת על הרמוניות, מחפשת מוזיקה ויוצרת - הכל כדי שלא יגידו שזה גימיק.
"גם כשפתחתי את מכון היופי שלי עשיתי הכל, עד הסיכה האחרונה. בשתי העבודות הרגשתי שאני צריכה לעבוד פי 200 יותר קשה כדי להוכיח שאני לא גימיק.
"בתוכנית ידענו שאנחנו לא יכולות להגיש ניוקי עם כמהין, כי בשבילנו זה לא יהיה מספיק טוב, למרות שבשביל אחרים כן".
אווה: "כשאנשים שומעים שאנחנו דוגמניות לשעבר, ועוד רוסיות, הם כבר מסיקים מסקנות. אמרו עלי דברים, וכנראה עוד יגידו, אבל אני יודעת מי אני ומה יש לי להציע.
"אני לא שופטת בני אדם על פי המראה שלהם, העדה או הדת. אחת הבעיות שלי היא שקודם כל אני נותנת את כל כולי, ואז לאט־לאט מגלה מי עומד מולי, וברור שהיו אכזבות".
היופי לא פתח לכן דלתות?
אווה: "להפך. אני זוכרת שהייתי בראיון עבודה, ובדיעבד גיליתי דרך חברה שלא קיבלו אותי כי אני יפה. זה ביאס אותי. לפסול אותי בגלל המראה שלי?"
ויקי: "לאחרונה אני מגלה, בגלל כל מה שקורה ביחסים בין גברים ונשים, שפתאום כבר לא מקבלים נשים יפות לעבודה, כי נשים יפות זה מסוכן".
גברים מתחילים איתכן?
אווה: "רוב הגברים נרתעים מנשים יפות. אף גבר לא התחיל איתי אף פעם, ואין לי הסבר למה. לא בפייסבוק, לא באינסטגרם ולא פנים מול פנים. מעולם לא ניגש אלי אף גבר. את בני הזוג שלי תמיד הכרתי דרך חברים משותפים".
ויקי: "נראה לי שאת הבלונדינית עם העיניים הכחולות היחידה שלא התחילו איתה".
אווה: "כן? נראה לי שאני מתחילה לאכול על זה סרטים עכשיו".
ויקי: "כשאתה יפה, מסתכלים עליך כגימיק, אבל יש לזה גם יתרונות. הרבה פעמים נותנים לך הזדמנויות רק על סמך המראה, ואם אתה חכם מספיק ויש לך מה להציע - אתה יודע גם להישאר שם. אחרת, כמו שאתה נכנס, ככה אתה יוצא".
בתוכנית התחברתן לאלכס ואלכסה, כך ששוב נכנסתן לקטע של "רוסים" מול "ישראלים".
ויקי: "במקרה הפכנו למחנה של רוסים, אבל זה לא שתכננו את זה מראש. היינו נצמדות לכל אחד שהיה בעמדת האנדרדוג. גם אווה וגם אני נמשכות יותר לחלשים, ואולי זו הסיבה שהתחברנו אליהם. הם ממש רוסים הארד קור, ולכן היה לנו יותר קל לאכול אותם. ההתנהגות שלהם וההומור שלהם הם כאלה. בעיניי זה מאוד חינני".
אווה: "התחלנו לדבר איתם רוסית, וזה מייד שובר משהו".
יכול להיות שריחמתן עליהם קצת, לנוכח סיפור החיים של אלכסה?
ויקי: "לא נראה לי שאלכסה צריכה שירחמו עליה. היא מאוד דומיננטית ולא פראיירית בכלל. היא אישה מוחצנת ומוגזמת ומצחיקה, והיא מאוד־מאוד טובה בבישול. צריך לדעת לאכול את זה".
אווה: "כל החיים אמא שלה אמרה לה שהיא לא טובה, ואז היא הגיעה לתוכנית שנתנה לה במה. ברגע שאתה שומע את הסיפור שלה, אתה מבין מאיפה הכל בא".
איך אתן עם יהונתן ואסתר, הזוג החרדי?
אווה: "ברגע שדיברנו, הכל השתחרר וצחקנו. אנחנו מתכננות לנסוע אליהם לצפת".
אתן ממשיכות מפה ל"המירוץ למיליון"?
אווה: "הציעו לי ריאליטי הרבה פעמים. אני לא רוצה לצאת בהצהרות, אבל לא זאת הכוונה שלנו. לא בשביל זה באנו".
ויקי: "בשביל ריאליטי צריך להיות טיפוס של ריאליטי, ואם הייתי צריכה לעשות את 'המירוץ למיליון', הייתי עושה את זה רק עם בעלי. תסלחי לי, אווה".
אווה: "ככה את מוותרת עלי? האמת היא שאם אני רואה ג'וק, אני מתעלפת".
ויקי: "אמיר יאכל אותו. זה ההבדל. בגדול, אני לא חושבת שאני טיפוס של ריאליטי. במקום שבו כולם צועקים אני לוקחת שני צעדים אחורה. אני לא אלחם כדי שישמעו אותי".
אווה, את נכווית מ"מחוברים". כולם ראו איך סקאזי מציע לך להביא יחד ילד, בהסכם הורות, או להתחתן עם הסכם ממון.
"בוא לא נדבר על זה. זה היה לפני שמונה שנים".
חוויה רעה?
"חוויה".
ויקי: "זה גם היה סוג של טיפול זוגי".
אווה: "זה היה בעיקר בשביל סקאזי. אני הייתי ילדה".
אתם בקשר היום?
"אין לי שום דבר נגדו. אף אחד לא עשה לאף אחד שום דבר רע".
אז מה הלאה, בכל זאת?
אווה: "זה פתח לנו את התיאבון".
ויקי: "בטח. שלושה ק"ג העלינו בתוכנית הזאת".
אווה: "אנחנו פתוחות להצעות".
ויקי: "לא נעשה קבוצות בישול".
אווה: "אל תצאי בהצהרות".
אווה: "כל עוד זה לא יפגע לנו בעבודה - אנחנו שם".
קמפיין משותף?
אווה: "קיבלנו הרבה הצעות. אם זה משהו שנתחבר אליו ונאמין בו, למה לא".
ויקי: "אנחנו כבר לא ילדות שמתלהבות מכל הצעה שמגיעה. באנו לבשל, ואם יגיעו עוד דברים מעניינים - נשמח".
erans@israelhayom.co.ilטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו