דובאי // צילום: רויטרס

נחשף לראשונה: בית כנסת סודי פועל בדובאי

בשכונת מגורים שקטה מתנהלות זה שלוש שנים תפילות בווילה לא מסומנת • "אני מעדיף לא לחיות כמו האנוסים", סיפר מתפלל במקום לעיתונאים

אנשי הקהילה היהודית בדובאי, קבוצה שקטה וחשאית באמירות, מפעילים בשלוש השנים האחרונות בית כנסת סודי. לראשונה נחשף המוסד, שפועל בתוך וילה לא מסומנת בשכונת מגורים, בפני שני עיתונאים במגזין "בלומברג ביזנסוויק", אליסה אודנהיימר ויונתן פרזינגר, מה שחושף טפח להתנהלות הרגישה של בני הקהילה. 

יהודי דובאי שכרו לפני שלוש שנים את הווילה, שכולה משמשת כבית כנסת וכמעין בית הארחה מאולתר. המטבח כשר וישנם כמה חדרי שינה למבקרים שאינם נוסעים בשבת. חשיפת המתחם, מסבירים במדינה, היא חלק מהפתיחות בין איחוד האמירויות וההקלה על ההגבלות על דתות אחרות מלבד האסלאם. 

את הסטורי שלנו כבר בדקתם היום? הצטרפו כאן לאינסטגרם של ישראל היום

ההערכות הרווחות מעלות, כי הופעת בית הכנסת "מהצללים" משקפת את היחסים המתחממים בין ישראל לבין ממשלות באזור. בפועל, מנהיגי ערב הסעודית ואיחוד האמירויות הערביות רואים באיראן איום גדול יותר מאשר המדינה היהודית, דבר המניע אותם לברית לא מוצהרת עם ישראל ושבר טאבו ארוכים על התמודדות ישירה עימה.  

בתוך כך, החששות עדיין נותרו בעיינם:  חברי בית הכנסת ביקשו מזמן ממבקרים שלא לגלות את מיקומו או לכתוב על פעילותו וחלקם עדיין מתנגדים לדבר בגלוי על כך באשר אנשים רבים רואים ביחסי ההתחממות עם ישראל בבחינת בגידה. 

נשיא איחוד האימריות ח'ליפה בן זאיד אאל נהיאן // צילום: EPA

"אני מעדיף לא לחיות כמו האנוסים", אמר רוס קריאל, מנהיג הקהילה, שרובה ככולה הינה יהודים שהגיעו ממדינות שונות והשתקעו במקום בשל עסקיהם. "הממשלה רוצה שיהיה לנו נוח להיות כאן, להתפלל כאן ולעשות עסקים כאן". ברמה העקרונית, האישור מהגורמים הרשמיים בדובאי להקמת בית הכנסת נזקף לזכות מאמציהם של ארגונים יהודיים בינלאומיים במשך שני העשורים האחרונים.

בשבתות ובחגים מתכנסים כמה עשרות מתפללים, מתוך כ-150 חברי הקהילה, בתוך הווילה, ועורכים את התפילות. אין בקהילה רב, אולם ישנם כאלו שמבקרים במקום מפעם לפעם. לאחר קריאת התורה, החזן מבצע תפילה לשלום המדינה: "יברך ויגן, ישמור ויעזור, יעלה, יגדיל ויעלה את נשיא איחוד האמירויות, שיח' ח'ליפה זאיד וסגנו, שליט דובאי, שיח' מוחמד בן רשיד, וכל שלטי האמירויות האחרות ונסיכי הכתר שלהם". מחוץ לבית הכנסת נראה בבירור צריח של מסגד, מספרים העיתונאים.

"במשך עשרות שנים סימנים מפורשים ליהדות היו מסוכנים", סיפר בידיעה גנאם נוסייבה, איש עסקים שמבקר מפעם לפעם בבית הכנסת. "כעת דור חדש של ערבים ויהודים מקבלים יותר זה את זה מבחינה תיירותית". אות לשינוי ביחסים אפשר לראות בין היתר בכך שאלי אפשטיין, שסייע בהקמת המתחם, תרם ספר תורה לפני מספר שנים והקדיש אותו למוחמד אלבאר, מי שבונה כרגע את מגדל בורג' חליפה, בן 163, שהולך ונבנה עשרים דקות מבית הכנסת. 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...