"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
תעלומת הכרישות בחוף חדרה
התקבצות כרישים בתקופת החורף בחופי ישראל היא תופעה ייחודית • החוקרים לא הצליחו למצוא הסבר למנהג מפתיע של הטורפים הימיים
כרישה עפרורית בחוף חדרה | צילום: חגי נתיב – תחנת מוריס קאהן לחקר הים

תעלומת הכרישות בחוף חדרה

התקבצות כרישים בתקופת החורף בחופי ישראל היא תופעה ייחודית • החוקרים לא הצליחו למצוא הסבר למנהג מפתיע של הטורפים הימיים

מערכת היום
, עודכן

כמו בכל אחת מעונות החורף האחרונות, עשרותכרישותהחלו להגיע לחוף חדרה, לאזור הסמוך לתחנת הכוח. חוקרי תחנת המחקר מוריס קאהן לחקר הים באוניברסיטת חיפה, שחוקרים את התופעה הייחודית של הגעת הכרישות העפרוריות, כבר יצאו לפגוש אותן. למרבה ההפתעה, מהכרישות שהם פגשו בינתיים, אין אף אחת שהייתה כאן גם בשנה שעברה או בשנה שקדמה לה.

"בשלוש שנות מחקר, בכל שנה הגיעו כרישות חדשות לאזור - ולא אלה שתיעדנו כאן קודם", אמר ד"ר אביעד שיינין, ראש תחום טורפי העל בתחנת מוריס קאהן לחקר הים של אוניברסיטת חיפה.

כפי שפרסמו חוקרי אוניברסיטת חיפה כבר בשנה שעברה, התופעה של התקבצות כרישים במים החמים בתקופת החורף בחופי ישראל – חדרה, אשדוד ואשקלון - היא תופעה ייחודית ומסקרנת שלא מתרחשת במקומות אחרים דומים בעולם. עוד גילו החוקרים שרוב הכרישים שמגיעים לחדרה הן בעצם כרישות. בימים האחרונים הכרישות החלו לחזור, מה שמאפשר לחוקרים להמשיך במחקר שלהם על טורף העל הזה, שעד כה ידוע מעט מאוד על התנהגותו באזורנו ובים התיכון בכלל.

מאז שהחל המחקר בשנת 2016 תייגו החוקרים 38 כרישים וכרישות, אף אחת מהכרישות המתוייגות לא תועדה חזרה של אותה כרישה בין שנים שונות. "הן נשארות באזורנו עד עונת האביב ואז עוזבות את האזור ולא חוזרות. במסגרת שנת המחקר הנוכחית ניתן דגש להבנת ההתנהגות של הכרישים במרחב שלנו", הוסיף ד"ר שיינין.

לפי מה שידוע לחוקרים עד כה, מימי הים התיכון הישראלי ידידותיים בהרבה לאוכלוסיית הכרישים המקומית, בהשוואה לאזורים אחרים בים התיכון – שם הכרישים נעלמו כמעט לגמרי. "במקומות אחרים בים התיכון יש ירידה של כ-90% באוכלוסיית הכרישים וכמעט ואי אפשר לראות אותם יותר. אצלנו בישראל, בעיקר בחורף, ניתן לראות עשרות פריטים שמתקבצים בעיקר סביב מוצא המים החמים בתחנת הכוח בחדרה", אמר ד"ר שיינין.

אז מה הופך את החיים בישראל לנוחים כל כך עבור הכרישים? לדבריו של ד"ר שיינין, העובדה שהכרישים הינם חיה מוגנת בישראל ואסור לדוג או לסחור בהם על פי חוק בוודאי תורמת לעובדה זו, האכיפה המשמעותית של רשות הטבע והגנים ובנוסף היותם לא כשרים תורמת לשרידותם פה. "חקר הכרישים הוא פרויקט דגל שלנו בתחנת מוריס קאהן לחקר הים ואני מאמין שתוך מספר שנים נדע לספר בצורה יותר טובה על חיי הכרישים החופיים שלנו", הוא סיכם.

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...