"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
פרויקט צילום: ארבע נשים - 40 שנה
צלם אמריקני נודע צילם את אשתו ושלוש אחיותיה מאז שנת 1975 • כשהאחות סוזן מתה בגיל 83, האחיות החליטו שהגיע הזמן לסיים מסורת זו
האחיות בשנת 1975 // צילום: ניקולס ניקסון // האחיות בשנת 1975 // צילום: ניקולס ניקסון

פרויקט צילום: ארבע נשים - 40 שנה

צלם אמריקני נודע צילם את אשתו ושלוש אחיותיה מאז שנת 1975 • כשהאחות סוזן מתה בגיל 83, האחיות החליטו שהגיע הזמן לסיים מסורת זו

אסף גולן
, עודכן

הצלם האמריקני המוכר ניקולס ניקסון, מציג מהשבוע האחרון בגלריה "פראנקל" המפורסמת בפריז ומהשבוע הבא גם במוזיאון המומה בניו יורק, מיזם אמנותי יוצא דופן.

המיזם מתאר את אשתו של הצלם, ושלושת אחיותיה, מאז שנת 1975 ועד היום, כשכל שנה האחיות הגיעו למפגש משפחתי אצל הוריהן ואז ניקסון העמיד אותן יחד וצילם אותן באותה פוזה כשרק הגיל משתנה.

האחיות בשנת 1978 // צילום: ניקולס ניקסון
האחיות בשנת 1978 // צילום: ניקולס ניקסון

האחיות בשנת 1978 // צילום: ניקולס ניקסון

לדבריו "התחתנתי עם אשתי בשנת 1970 הייתי בן 21 והיא הייתה בת 20. כל שנה הגענו כולם למפגש משפחתי אצל ההורים שלה וזה תמיד היה אירוע קצת מאולץ, קצת משעמם, כדי לשבור את הקרח הייתי מצלם את כולם, בין השאר מעמיד את האחיות יחד באותו פוזה".

"אחרי זמן מה אמרתי, 'בוא נעשה פרוייקט כזה לאורך כל החיים', ככה התחלתי לצלם משנת 1975 את האחיות באותה פוזיציה בשחור לבן כשרק הגיל השתנה. ככה אתה רואה את אותות הגיל, את השינויים הנפשיים שעברה כל אחות. ככה אתה נחשף לתהליך העומק שעוברת כל אחת מהנשים האלו עם השנים, כל השינוי הגופני מנשים צעירות ופורחות עד נשים מבוגרות שעדיין שמחות בחייהן ומקבלות את עצמן".

האחיות בשנת 1988 // צילום: ניקולס ניקסון

לדבריו "אנשים רבים מאד שפגשתי מתחברים מאד לתהליך שעוברות אשתי ואחיותיה, הם מאד מתרגשים מהפרויקט יוצא הדופן הזה, מהעוצמה שבו מהחיבור שלהם לתהליך הזה".

האחיות בשנת 2018 והצילום האחרון שלהן // צילום: ניקולס ניקסון

כשהאחות סוזן מתה בגיל 83, האחיות החליטו שהגיע הזמן לסיים את המסורת הנפלאה של הצילומים שלהן יחדיו. הפרויקט המיוחד הזה של הצלם זכה לשם "האחיות בראון" על שם המשפחה של ארבעת האחיות. ניקולס ניקסון הוא צלם דוקומנטרי ואמנותי נחשב הפועל כיום בטכניקה לא עכשווית, הוא משתמש בעבודותיו במצלמה רחבת מימדים וכבדת משקל (8"/10" View Camera), תוך שימת לב לתחומים פחות נגישים כמו זקנים בבתי אבות ותהליכים שעובר האדם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...