"חוק גדעון סער" ישמור על רצון האזרחים

ימים שבהם שולטת אווירת בחירות קשים לעבודת חקיקה. בחינה מהותית של הצעות חוק נזנחת ובמקומה נכנסים שיקולים אלקטורליים קצרי מועד. חברי כנסת משנים את דעתם, ראשי סיעות מפנים קריצה לסקרים, וחוקים חשובים עומדים מבוישים מפני להט חרב הבחירות המתהפכת. כך קורה ממש בימים אלה במגבלות חופש הביטוי, מתחם הענישה למחבלים וסוגיית גיוס החרדים שמלווה אותנו מאז הקמת המדינה.

אחת מהצעות החוק שנקלעה לתוך המערבולת הפוליטית עוסקת במתחם שיקול הדעת של הנשיא בבואו להטיל את תפקיד הרכבת הממשלה לפי סעיף 7 לחוק יסוד: הממשלה. התקשורת מתוך חיבתה לספינים מכנה את הצעת החוק "חוק גדעון סער". במגמה להציג את התיקון המתבקש בחוק, כעניין פרטי של ראש הממשלה נתניהו. ולא היא!

השיטה הדמוקרטית מניחה שהרצון החופשי של בני האדם הוא מקור הסמכות העליונה. כל אזרח רשאי לתת ביטוי לרצון החופשי שלו בלי קשר לחוכמתו, השכלתו, דתו, גזעו ומינו. בהכנסת פתק ההצבעה לקלפי, כולם שווים, בין שמדובר בחתני פרס נובל או בחסרי ידע לקרוא ולכתוב. זהו יופייה וזוהי מהותה של הדמוקרטיה. ביום הבחירות האזרחים נותנים ביטוי לרצון שלהם באמצעות הצבעה לנציגים מטעמם שישבו בכנסת ויפעלו להגשמת המצע שבשמו הם זכו לאמון הבוחרים. כל ניסיון לבצע מניפולציה על תוצאות הבחירות הוא אחד הפיגועים הקשים ביותר בדמוקרטיה הליברלית. למותר לציין כי מי שעומד בראש המפלגה, מהווה מרכיב מרכזי ואין בלתו, בשיקול הדעת של הבוחרים בהחלטתם למי להצביע. רוב ניכר של הבוחרים מזהה את המפלגה עם מי שעומד בראשה.

בחוק יסוד: הממשלה מצוי חסר (לקונה) שיש להשלימו. אין מדובר בפגיעה בכבוד הנשיא, אלא בצורך חיוני למנוע אפשרות של הטיית רצון הבוחרים. על פי המצב המשפטי הקיים היום, נשיא המדינה רשאי להטיל את הרכבת הממשלה על מי מחברי הכנסת. מנוסח החוק עולה שאין לנשיא שיקול דעת על מי להטיל את הרכבת הממשלה. חובת ההיוועצות עם נציגי הסיעות בכנסת מספיקה לצורך קבלת החלטת הנשיא. לאורך כל שנות קיום המדינה, ללא יוצא מהכלל, נשיאי ישראל הטילו את הרכבת הממשלה על ראש המפלגה שקיבל את מספר הממליצים הגדול ביותר. בתיקון המתבקש אין חידוש דרמטי, אך יש צורך להבטיח שהפרקטיקה שהיתה מקובלת מאז הקמת המדינה לא תשתנה. פרקטיקה זו משרתת את רצון בוחרי השמאל והימין כאחד. בדמוקרטיה מתוקנת, כמו במדינת ישראל, לא עולה על הדעת שבחסות חסר בחוק ניתן יהיה לבצע מניפולציה על רצון האזרחים.