"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
חריגות השכר במגזר הציבורי: תשלומי ביגוד בגובה ‭ 80‬ אלף שקל
בשנת 2016 נמצאו חריגות לכאורה בכ-%‭10.5‬ מהגופים הציבוריים; רק השנה חסכה יחידת האכיפה בפעולותיה 309 מיליון שקל
כן, יש מי שמקבלת החזר על קניית בגדים | צילום: GettyImages

חריגות השכר במגזר הציבורי: תשלומי ביגוד בגובה ‭ 80‬ אלף שקל

בשנת 2016 נמצאו חריגות לכאורה בכ-%‭10.5‬ מהגופים הציבוריים; רק השנה חסכה יחידת האכיפה בפעולותיה 309 מיליון שקל

, עודכן

דו"ח פעילות יחידת האכיפה במשרד האוצר שהתפרסם היום מגלה כי בשנת 2016 נמצאו חריגות לכאורה בכ-%‭10.5‬ מהגופים הציבוריים. הדו"ח כולל פירוט וניתוח של חריגות השכר שנמצאו ופירוט של פעולות יחידות האכיפה והחקירות במהלך שנת ‭ ,2017 ‬ לרבות פסקי דין שהתקבלו בנושא.

היחידה לחקירות שכר במשרד האוצר הוקמה לשם איתור מנהלים בכירים בגופים המתוקצבים והנתמכים שחורגים מהוראות חוק יסודות התקציב בתחום השכר, ופועלת להעמדתם לדין משמעתי.

דוגמה לעובדת מדינה שחרגה באופן קיצוני בשכר היא הסיפור של ליאת לייבוביץ'. אחרי חקירה מאומצת שבוצעה ביחידה, התגלה כי לייבוביץ' המכהנת כיום כמנכ"לית תאגיד המים מי רעננה, קיבלה בשנים 2010-2016 כמנהלת הכספים בתאגיד המים ת.מ.ר (רמלה), תשלומי ביגוד ביתר בסך כולל של 80,304 שקל אשר נזקפו וגולמו בשכרה.

על פי חוזה העסקתה לייבוביץ זכאית לקצובת ביגוד בלבד, שאכן שולמה בשכרה אחת לשנה כנהוג במגזר הציבורי. נמצא כי לא ניתן לה אישור מהממונה על תאגידי המים והביוב אישור כלשהוא להטבה מסוג זה.

תשלומים אלו שולמו כנגד חשבוניות שהגישה ליבוביץ למנהלת החשבונות הראשית של התאגיד הכפופה לה. חשבוניות אלו כללו קניית הלבשה תחתונה לנשים, רכישה ב"רשת מוצצים- רשת חנויות ענק למוצרי תינוקות", כניסה לשמורת עין אפק, קניית בגדי מותגים ורכישות שבוצעו באמצעות כרטיסH & Oהשייך לבעלה המשמש כקצין משטרה.

בנוסף, ליבוביץ' הורתה לגלם תשלומים אלו כך שלא תישא בעלויות המס של הטבת תשלומי הביגוד. תשלומים אלו לא שולמו בתאגיד מים אחר ובמגזר הציבורי בכלל, ומהווים תשלומים חורגים ובוטים בכל קנה מידה ציבורי. לא נדרשת אם כך בקיאות בתחום השכר על מנת להבין שהתשלומים אינם על פי מנהל תקין. תפקידה הרם כמנהלת כספים רק נותן חומרת יתר למעשיה.בימים אלו הנושא הועבר לטיפול יחידת האכיפה שתטפל בהשבת הכספים ששלחו לגב' לייבוביץ ביתר בהליך מנהלי.

ההוצאות על השכר מהוות חלק ניכר מההוצאה הציבורית. מכאן נובעת חשיבותה הרבה של יחידת האכיפה, המשמשת כאחת משומרי הסף של הקופה הציבורית. בפעולותיה הביאה היחידה לחיסכון של 1.7 מיליארד שקל בשלוש השנים האחרונות ולחיסכון של מעבר ל-6 מיליארד שקל בהוצאות השכר מאז הקמתה. רק השנה חסכה היחידה בפעולותיה 309 מיליון שקל, סכום שמוחזר לקופה הציבורית. בנוסף, כתוצאה מהתערבות האכיפה בתיקים משפטיים בבתי הדין נמנעות הוצאות נוספות של מאות אלפי שקלים מקופת הציבור.

במכתבו ליו"ר הכנסת מדגיש הממונה על השכר קובי בר-נתן את החשיבות של עבודת האכיפה בשמירה על הקופה הציבורית: "פעילותן של היחידות תורמת לשמירה על הקופה הציבורית, מובילה לחיסכון משמעותי בכספים ומאפשרת לממשלה לייעד אותם לרווחת הציבור".

עוד הוסיף הממונה כי "כדי לייעל את עבודת האכיפה וחקירות השכר ולסייע בצמצום חריגות השכר בגופים הציבוריים, אנו נמצאים בתהליך חיזוק היכולות הדיגיטליות של האגף. במסגרת זו הורחבו מאגרי הנתונים, החל שימוש בכלים סטטיסטיים חדשניים ויושמו תהליכי עבודה טכנולוגיים לאיתור חריגות שכר. אציין כי למרות שתהליך הפסקת חריגות השכר והשבת הסכומים החורגים מורכב מאד ומובנים בו קשיים רבים, הוא נעשה על פי רוב בהסכמת הצדדים תוך גילוי רגישות והתחשבות בנסיבות שונות".

סגנית בכירה לממונה על השכר (אכיפה), אתי גבאי מורלי, התייחסה אף היא לפרסום דוח האכיפה ואמרה כי "ההוצאות על השכר מהוות חלק גדול מאוד מההוצאה הציבורית. לכן חשוב לוודא שהשימוש בהם נעשה כהלכה ושהציבור יהיה חשוף לשימושים הבלתי הולמים בכספו. חריגות שכר הן רעה חולה של הסקטור הציבורי במדינת ישראל. הן פוגעות בקופה הציבורית, בחוסנם של הגופים הציבוריים, בעובדים שמקבלים חריגות שכר והמטופלים בהליך מנהלי ובציבור כולו".

(סגנית בכירה לממונה על השכר (אכיפה), אתי גבאי מורלי/ צילום: דוברות משרד האוצר)

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...