העלאת הריבית במשק: כמה זה הולך לעלות לנו?

לראשונה זה שבע שנים החליטה הוועדה ההמוניטרית בבנק ישראללהעלות את הריבית במשקב-0.15 נקודות, לריבית של רבע (0.25) אחוז. בדקנו עם המומחים מהן ההשפעות על הצרכנים ועל משקי הבית הפרטיים.

מה תהיה ההשפעה על החזרי המשכנתא?

ההשפעה שלעלייה בריביתבשיעור של 0.15% היא זעומה. כיום נוטלי המשכנתאות מחלקים אותן לשלושה אפיקים שונים, שרק אחד מהם צמוד ריבית, כך שגם כשמדובר במשכנתא של 600 אלף שקלים - ההשפעה היא על 200 אלף שקלים ממנה.

0.15% מתוך סכום זה הם 300 שקלים לשנה. כמובן שאם וכאשר הריבית בישראל תעלה בדומה לארה"ב,תהיה לכך השפעה משמעותית.

מה תהיה ההשפעה על האובר־דראפט (משיכת היתר)?

לפני העלאת הריבית הזו, הריבית הבין־בנקאית עמדה על 0.1% בלבד, אך הריבית הממוצעת של משקי הבית על משיכות היתר עמדה על 10% ויותר - פי 100 ויותר מהריבית שקובע בנק ישראל. במילים אחרות, הריבית שאנחנו מחויבים בה איבדה כל קשר למחיר שהבנקים המסחריים משלמים על הכסף. לכן, כמעט אין משמעות להעלאה הזו על הריבית שנשלם לבנקים ולחברות האשראי.

מדוע עלתה הריבית כעת?

דודי רזניק, מנהל מחקר מאקרו בלאומי שוקי הון אמר כי: "מדובר בהחלטה הראשונה של בנק ישראל ללא ד"ר קרנית פלוג, וייתכן שהעלאת הריבית בעת הנוכחית מסמנת כי ד"ר פלוג היתה זו שפעלה להותיר את הריבית ללא שינוי. ייתכן כי תחת הנגיד החדש המשקל בהחלטות הריבית יושפע לא רק מסביבת האינפלציה, אלא גם משיקולים אחרים שעד כה לא קיבלו ביטוי".

צילום: יהושע יוסף

האם תנאי המשק חייבו העלאה החודש?

אמיר כהנוביץ', הכלכלן הראשי של בית ההשקעות אקסלנס: "לא. נהפוך הוא".

לדבריו, "העלאת ריבית בנק ישראל התבצעה בעיתוי אומלל, כששוק המניות בנפילה; כשמחיר הנפט בקריסה; כשציפיות האינפלציה המגולמות לשנה שוב מתחת לגבול התחתון; כשקרן המטבע מפחיתה את תחזיות הצמיחה בעולם; כשהשוק לא מתמחר העלאה; כשה"פד" (הפדרל ריזרב, הבנק המרכזי של ארה"ב) מתחיל לאותת על סיום ההעלאות; כשהתנאים הפיננסיים בעולם מתהדקים; כשאומדני הצמיחה לרבעון השני והשלישי אכזבו, וכשבראש הוועדה המוניטרית עומדת ממלאת מקום. בעקבות ההעלאה, כל עקומת התשואות בישראל עולה, וציפיות האינפלציה יורדות עמוק יותר מתחת לגבול התחתון".

מה יהיו השפעות המאקרו על המשק?

אמיר כהנוביץ': "העלאת הריבית תתרום להכבדה על מימון החברות, שכבר כיום מתקשות למצוא השקעות שיצדיקו את עלויות המימון הגבוהות, דבר הבא לידי ביטוי בירידת שיעור המינוף שלהן. ייקור המשכנתאות יוסיף להאטה בענף הנדל"ן ויכביד על המשק כולו, בבחינת הוספת שמן למדורה.

ההשפעה על השקל תומכת ותוסיף עוד לקושי התחרותי של ישראל מול ההאטה הצפויה בסחר העולמי. לכן נראה שבנק ישראל חוזר על טעות העלאת הריבית של 2009, ולא מן הנמנע שכבר ב־2019 יחזור להוריד אותה".

האם ציפיות השוק תומכות בהערכה שהאינפלציה במגמת עלייה?

ליאור יוחפז, סמנכ"ל השקעות בבית ההשקעות הלמן־אלדובי: "ממש לא. ההחלטה נראית תמוהה גם על רקע זה שהחוזים על האינפלציה ל־12 חודשים קדימה נסחרו אתמול בבוקר מתחת ל־1%, כלומר מתחת ליעד של בנק ישראל, וגם תחזיות הכלכלנים בשוק לא מדברות על אינפלציה מעל לאמצע היעד של בנק ישראל.

על אף ההעלאה המוקדמת, בחודשים הקרובים האינפלציה תמשיך לנוע סביב היעד התחתון של בנק ישראל. אם נשקלל את הירידה במחירי הנפט, אם תימשך או תתבסס, סביר להניח שהנגיד הנכנס לא ימשיך במגמת ההעלאה בקרוב".

מהו תוואי הריבית הצפוי בהמשך?

יונתן כץ, כלכלן בכיר בלידר שוקי הון מסביר כי "להערכתנו, צפויה העלאת ריבית ברבעון השני של השנה הבאה, ואחר כך התייצבות עד לסוף השנה".

לדבריו, "נראה שגם הבנק המרכזי בארה"ב יתקשה להמשיך להעלות את הריבית במחצית השנייה של 2019. עליית תשואות חדה בשוק האג"ח לאחר ההודעה מעלה את האטרקטיביות של האפיקים הארוכים".

בהכנת הידיעה השתתף אריאל ויטמן

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!