"האיום מעזה לא קיומי, אך לא נוכל לחיות איתו"

hו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ אבי דיכטר (הליכוד), הגיע לראיון עם מסר ברור וחד־משמעי: במוקדם או במאוחר לא יהיה מנוס מפעולה רחבת היקף של צה"ל ברצועת עזה, כשהמטרה היא הריסת תשתיות הטרור של חמאס והג'יהאד האסלאמי.

לא בכדי הזכיר דיכטר את מבצע חומת מגן ב־2002, שבמהלכו תקפו חמש אוגדות של צה"ל את כל ערי יו"ש, הסבו לארגוני הטרור קורבנות רבים ונזקים עצומים והטילו מצור על המוקטעה ועל מנהיג הרשות ערפאת. ראש הממשלה היה אריאל שרון, הרמטכ"ל שאול מופז וראש השב"כ דיכטר.

דיכטר מציין כי "בעזה יש כ־40 אלף מחבלים, מתוכם 30 אלף אנשי חמאס ו־10,000 אנשי הג'יהאד האסלאמי, מצוידים בהרבה מאוד רקטות שיכולות להגיע עד למרכז הארץ. במערכה כזו נצטרך לעצור 20 אלף מחבלים או 10,000 והאחרים יברחו. העצורים יספקו מידע שיאפשר סיכול של פיגועים נוספים. יש לעשות זאת בשכל ועם הרבה אוויר בריאות. זה לא זבנג וגמרנו, זו מערכה שיכולה להימשך שלוש־ארבע שנים".

אתה לא מאמין שאפשר למצוא פתרון מדיני לפני שיוצאים למבצע רחב?

"הייתי שמח לראות פתרון מדיני שמפרק את חמאס והג'יהאד מתשתיות הטרור הצבאיות. אבל אין חיה כזו שנקראת הסדר, כשהיכולות הצבאיות שלהם נשארות על כנן, כשמולנו ישות צבאית עם יכולות צבאיות. פתרון מדיני יושג רק אם מצרים תמצא את הנוסחה לארגן קואליציה של מדינות ערביות שיצליחו לכפות על חמאס להתפרק מנשקו, אבל הסיכוי לכך קטן עד שואף לאפס". 

איך חמאס הצליח לצבור כל כך הרבה כוח ברצועה, שהוא מסוגל לשגר ביממה אחת כ־500 רקטות? 

"בזמן שהאחים המוסלמים שלטו במצרים, עברו ארגוני הטרור שדרוג והבריחו דרך סיני לעזה אמצעים לייצור רקטות. תסתכל על חיזבאללה בלבנון ותראה איך ארגוני הטרור ייראו בעוד עשור. בעיית עזה לא תיפתר בסבבים שבהם הם מחליטים כמה יורים ומתי". 

אם פעולה כזו כל כך חיונית, מדוע מעכבים את ביצועה?

"הדרג המדיני הוא שצריך להחליט. למהלך צבאי אסטרטגי בעזה יש כללים אחרים מאשר למהלכים טקטיים, משום שצריך לתכנן אותו, להחליט מתי ואיך עושים אותו ולכמה זמן".

ההרגשה היא שדוחים את ביצוע הפעולה עד שחלילה יתבצע פיגוע רב־נפגעים שיצדיק פעולה רחבה.

"האיום שעזה מייצרת על ישראל איננו איום קיומי, אבל זהו איום שישראל אינה יכולה לחיות איתו לנצח".

אולי מחכים לשעת כושר?

"שעת כושר זה דבר שמבטיח את ההצלחה הגדולה ביותר, עם מספר הנפגעים הקטן ביותר. מערכת הביטחון יודעת להגדיר לעצמה מהו עיתוי אידיאלי, והמערכת המדינית צריכה להחליט".

"להבין לפני שמצהירים"

בציבור נוצר הרושם שהעיכוב בפעולה בעזה נובע מהמתיחות בגבול הצפון. זה רושם נכון?

"החזית העזתית אינה החזית העיקרית שלנו, היא בעייתית ומרגיזה ויוצרת איום יומיומי בגלל עפיפוני התבערה, שריפת השדות וההפגנות על הגדר. אבל יש לנו גם חזית בלבנון ובסוריה מול חיזבאללה ודאעש וחזית בעומק סוריה בשל העברות הנשק מאיראן. יש גם חזית ביו"ש שאינה שקטה, ולכן כשיש כזה צבר של איומים, אי אפשר לטפל בעזה כאילו אין זירות אחרות". 

יש לנו גם בעיה עם הרוסים מאז הפלת המטוס הרוסי. 

"הבעיה שנוצרה לאחר הפלת המטוס הרוסי היא שהרוסים הקשיחו את הקו שלהם, דבר שמחייב אותנו לעשות היערכות מחדש ולפעול ביתר זהירות".

אבל בעבר כן התמודדנו בו בזמן בכמה חזיתות צבאיות.

"אבל לא היתה לנו זירה כמו עזה כי היא נמצאת מאות מטרים מיישובים ישראליים, 10 ק"מ מאשקלון ומרחק לא הרבה יותר גדול מאשדוד ומבאר שבע. עזה זו מורסה שאם תתפוצץ עלינו, היא תזהם אותנו ולכן עלינו לעקר אותה". 

באיזו מידה העובדה שמתגוררים בעזה כל כך הרבה נשים וילדים היא מרכיב בתכנון פעולה רחבה שם?

"ריכוז הטרוריסטים בעזה מסתמך על החגורה האנושית סביבה. מכיוון שהצפיפות רבה, קל להם להסתתר בתוך אוכלוסייה, אבל לשם כך יש לנו הכלים והכוחות שיצטרכו לבצע את העבודה בצורה ראויה. בראייה ארוכת טווח אפשר להביא את הרצועה למצב שהפלשתינים מעזה יחזרו לעבודה בישראל. אנחנו לא מתכוונים לכבוש את עזה, לשלוט בה או להציב מושל צבאי". 

השר נפתלי בנט טוען שישראל הפסיקה לנצח. אתה שותף לעמדתו?

"אינני פרשן של בנט. הוא היה לוחם בסיירת מטכ"ל, קצין ולוחם עם רקורד צבאי, אבל צריך להבין מושגים כדי לצאת בהצהרות. מול צבא אנחנו יודעים בדיוק מה זה ניצחון. נגד טרור זו סוגיה אחרת לגמרי". 

מה דעתך על החלטת נתניהו להיות שר ביטחון? האם איננו זקוקים לשר ביטחון במשרה מלאה?

"זו פריבילגיה של ראש הממשלה שהחל בה בן־גוריון והמשיכו גם לוי אשכול, יצחק רבין ואהוד ברק. זה עניין של תפיסת עולם של מנהיג שחושב שהחיבור של שני המשרדים האלה יעזור לו טוב יותר לממש את מדיניותו". 

היית מסכים להיות שר ביטחון?

"אם רה"מ היה מציע, הייתי נענה בחיוב. אני חושב שזה ברפרטואר היכולות שלי".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו