הרעות מתש"ח לתשע"ח: סיכה ותעודת הוקרה ללוחמי מלחמת העצמאות

"סגירת מעגל עצומה"

סג"מ יובל וולף, מפקד מחלקת סיור, וסמל ריצ'ארד לונג, מפקד במחלקת מרגמות, שניהם מהפלוגה המסייעת בגדוד 74 שבחטיבה 188, העניקו תעודת הוקרה למרדכי פלטנר, שהיה חובש בחטיבת הראל של הפלמ"ח.

"מחמם את הלב לראות שלא שכחו את לוחמי תש"ח", אמר פלטנר, שהוסיף בהתרגשות כי "גם היום, 70 שנים אחרי הלחימה, צאצאיי ממשיכים את פועלי ומשרתים את מדינתנו, ובשבילי זו סגירת מעגל וגאווה עצומה".

 

"כבוד ללוחמות"

סמל מאור אברשמי וסמלת ירדן טפירו, מפקד כיתה ולוחמת בגדוד "לביאי הבקעה", פגשו את שולמית זינגר בת ה־87, שגדלה בעיר יאשי שברומניה בתקופת מלחמת העולם השנייה. שולמית גדלה ללא אבא, ואמה נרצחה בביתם על ידי שוטר נאצי בזמן שהילדה בת ה־11 ישנה במיטתה.

היא עלתה ארצה בגיל 16, הצטרפה לגדוד הראשון בחטיבה 12 של הפלמ"ח והיתה טלפוניסטית. "כל הכבוד ללוחמות של היום! אני גאה בכל מי שאינה בוחרת במובן מאליו", אמרה בגאווה.

 

הצלפית הראשונה

סמ"ר י', לוחם ביחידת מגלן, פגש את אביבה (נחמנוביץ') שטיין, שנולדה ב־1929 בישראל, התגייסה לפלמ"ח בגיל 17 וב־1947 התקבלה ל"מחלקה המיוחדת" של ההגנה שעסקה בפעולות כגון סילוק מחסני נשק, שמירה על אישים והעברת מידע לגבי אוניות מעפילים.

לאחר מכן שימשה הצלפית הראשונה בישראל ולחמה בבריטים בגבול תל אביב ויפו. "לא הפריע לי שהייתי אישה יחידה בין גברים", סיפרה, "הרגשתי שמכבדים ומעריכים את המקצועיות של כצלפית". כמתנה לחתונתה קיבלה רובה צלפים, שאת הכוונת שלו, קיבלה מישראל גלילי, היא שומרת עד היום.

 

"פרצנו לנגב"

סרן איילת ציון, מפקדת פלוגה בחטיבת החילוץ, פגשה את לאה פלדמן, ששימשה אלחוטנית בחטיבת גבעתי בשנה הראשונה אחרי קום המדינה ולקחה חלק בפריצת הדרך לנגב במלחמת העצמאות, בקרב בתל עריש ובקרב באזור נגבה. 

"הבקענו את הדרך לנגב וליווינו שיירות לירושלים", סיפרה פלדמן, שאמרה לסרן ציון כי "אני רואה היום את השינויים בצבא ובמדינה, בך ובנכדים שלי, ומתרגשת מאוד. המפגש הזה נתן משמעות לדרך שעשיתי עד כה, ורצון להמשיך לחנך ולהשפיע על דור ההמשך לאהבת המולדת ולנתינה בלתי פוסקת".

 

"איבדתי חברי נפש"

סמ"ר אביתר אלבג, סמל צוות בפלגת אשוח בצוות לוחמה תת־קרקעית, וסמל יניב וייל, לוחם בסיירת חרוב, פגשו את נחום יפתח, שנולד בירושלים וגויס לפלמ"ח בגיל 17.

באפריל 1948 השתתף בקרב בנבי יושע, שעליו סיפר כי "בתוך כשעתיים נהרגו 22 לוחמים, מתוכם 12 מההכשרה שעברתי איתם הכל. שם נתקלתי במוות בפעם הראשונה".

 

"כשנגעתי בכותל, דמעתי"

דוד זעפרני שירת כלוחם בנח"ל המוצנח ובמלחמת ששת הימים היה בין פורצי הדרך לכותל. "כשנגעתי בכותל בידיים, דמעתי", סיפר בהתרגשות.

זעפרני איבד את סיכות המלחמה שלו, ובמפגש עם סרן איילת ציון, מ"פ בחטיבת החילוץ, קיבל אותן בחזרה. במפגש היו גם נכדיו - עמוס, חייל בחטיבת גבעתי, ומירב, קצינה (מיל') במשטרה הצבאית.

 

ים של מבצעים

סמ"ר שלי ישי (מימין) וסמ"ר רותם בן שושן, חיילי זרוע הים פגשו את דוד מגורי־כהן, שנולד בירושלים ב־1925 וגדל בת"א. ב־1946 התגייס מגורי־כהן לאצ"ל והיה חלק מהכוח שהגיע לפרוק את האלטלנה. ב־1948 התגייס לצה"ל, סיים כחניך מצטיין בקורס חובלים ג' ולאחר מכן השתתף כמפקד ספינת טורפדו במבצעים רבים, לרבות ההשתלטות על הספינה המצרית איברהים אל־אוול - לימים אח"י חיפה.

"תעודה זו היא הוקרה לילד שנולד בארץ ללא מדינה, שהפך לוחם מחתרת באצ"ל, התגייס לצה"ל ושירת שנים רבות וזכה לראות בשגשוג המדינה", אמר מגורי־כהן, "וזה לגמרי לא ברור או מובן מאליו".

 

"אנחנו דור היסטורי"

אל"מ גלעד עמית, קצין האג"ם של פיקוד המרכז, העניק לסבו יאיר (וידלר) עמית את תעודת ההוקרה ואת סיכת שנות ה־70 במטעים שבביתו ביסוד המעלה. עמית נולד בכפר יהושע והתגייס לפלמ"ח בגיל 16.

הוא שימש מפקד ליווי שיירות מהנגב, פוצץ מעברים ממולכדים, היה "סליקר" והחביא נשקים וסייע בהעלאת מעפילים. בנוסף שירת כסייר בפלוגה ז' של הפלמ"ח, המקבילה לסיירת מטכ"ל. "אנחנו דור היסטורי מתקופה שלא תחזור", אמר, "כשאני מקבל את התעודה אני חושב כמה חבר'ה אבדו לנו בדרך, עד שהגענו ליום הזה".

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו