"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
חברת הביטוח כלל סירבה לשלם פיצויים ונענשה
בית המשפט חייב את חברת הביטוח לפצות תלמיד שנפצע ב-53 אלף שקלים, לאחר שכלל הערימה קשיים מכוונים על התשלום
פיצוי עבור הצלקות לאחר הניתוח // צילום אילוסטרציה: Getty //

חברת הביטוח כלל סירבה לשלם פיצויים ונענשה

בית המשפט חייב את חברת הביטוח לפצות תלמיד שנפצע ב-53 אלף שקלים, לאחר שכלל הערימה קשיים מכוונים על התשלום

יאיר אלטמן
, עודכן

חברת הביטוח "כלל" נאלצה לפצות בריבית עונשית של פי 20, תלמיד שהיה מבוטח בביטוח תאונות אישיות לתלמידים, וזאת לאחר שהערימה קשיים שונים והתעכבה עם תשלום הפיצויים למבוטח.

בהחלטת בית משפט השלום בירושלים משבוע שעבר, בהסכמת הצדדים, חברת הביטוח הסכימה להוסיף תשלום של כ-10,000שקלים ריבית לתשלום הפיצוי המקורי בסך 43,000 השקלים שהיו מגיעים למבוטח.

התלמיד א' נפצע בתאונה בבית ספרו ונגרם לו שבר בידו שהצריך ניתוח. א' פנה לחברת הביטוח בבקשה לפיצוי בשל מצבו הרפואי לאחר השבר ובשל הצלקות הניתוחיות שנותרו בידו. חברת הביטוח שלחה את א' לבדיקת מומחה מטעמה, שקבע שאכן הוא ראוי לפיצוי בשל השבר, אך התנערה מאחריות לשלם בעבור הצלקות.

כאמצעי לחץ, חברת הביטוח אף הציעה כי אם א' יחתום שהוא מוותר על תביעות נוספות, הוא יקבל פיצוי בעבור המצב שלאחר השבר שבידו, בהתאם לחוות דעת המומחה שמטעמה. אלא שא' התעקש לקבל את מלוא הסכום המגיע לו, חברת הביטוח עיכבה, על כן, את התשלום.

התביעה שהוגשה לבית משפט השלום כללה פיצוי בעבור הצלקות, וגם תשלום בעבור המצב לאחר השבר ביד. חברת כלל העדיפה לשלם את כל הסכום הנדרש לפני פסק הדין, אך א' התעקש לקבל לידיו גם את סכום הריבית העונשית הקבועה בחוק במצבים כאלה.

עו"ד רביד שרון שייצג את הלקוח מסר בתגובה: "חברות ביטוח משתדלות לשלם כמה שפחות למבוטחים. אפילו המחוקק הבחין בכך שחברות הביטוח נוקטות ב-'שיטת מצליח' על דרך קבע, וכשגרה, גם כשהן כבר מאשרות איזשהו פיצוי, משלמות הן סכומים מופחתים. חברות הביטוח יוצאות מתוך הנחה שברוב המקרים זה עובר בשלום והמבוטחים לא רצים לבית המשפט לממש זכויותיהם, או במילים אחרות – בדרך כלל זה מצליח... ואם מדי פעם לא מצליח, עדיין יצאו חברות הביטוח ברווח..

"על מנת למנוע מחברות הביטוח להמשיך ולפגוע בלקוחות בדרך זו, נחקק סעיף 28א לחוק חוזה הביטוח, לפיו במקרה שחברת הביטוח לא העבירה סכומים שאינם שנויים במחלוקת צפויה היא לריבית מיוחדת, עונשית. בתחילה החוק אפשר להטיל ריבית עונשית עד לפי 3 מהריבית הקבועה בחוק פסיקת ריבית והצמדה, אך לא היה בכך להרתיע, וגם בתי המשפט הטילו ריבית עונשית לעיתים נדירות. החוק תוקן באופן בו ניתן להטיל ריבית מיוחדת, עונשית, עד פי 20 מהריבית שלפי חוק פסיקת ריבית והצמדה. לראשונה, חברת ביטוח תשלם ריבית עונשית מקסימאלית שכזו. אם המבוטחים ובתי המשפט ישתמשו בסעיף הריבית העונשית ככלי יעיל – השינוי בחוק ישיג את מטרתו – ויביא שיפור משמעותי ביחס חברות הביטוח למבוטחים".

מחברת כלל לא נמסרה תגובה עד לפרסום הכתבה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...