הלהקות הצבאיות נחשבו בעבר כאהודות ביותר על הציבור בישראל, והשירים שביצעו מדורגים עד היום במקומות הראשונים במצעדים, שכוללים שירים היסטוריים. במשך שנים ארוכות הם היו חלק בלתי נפרד מההווי הצבאי, והופיעו בפני חיילים בשגרה ובמלחמות.
תקופת הזוהר של הלהקות הצבאיות הייתה ממלחמת ששת הימים ועד מלחמת יום הכיפורים, ומספר הלהקות הורחב, עד שלכל חיל וחטיבת חי"ר הייתה להקה משל עצמה. הבולטות שבהן זכו להצלחה גם בעולם האזרחי וקיימו הופעות, הפיקו תקליטים והופיעו בראש מצעדי הלהיטים ברדיו. אלא ששיר אחד גרם לפולמוס גדול בצבא ומחוצה לו, וכמעט נגנז.
בסוף שנות ה-60 כתב יורם טהרלב את "שירו של צנחן" ללהקת פיקוד מרכז, וללחן אחראי היה יאיר רוזנבלום, שני אוטוריטות של ממש שהיו אחראים לשירים רבים שאהובים עד היום. אלא שאז הגיע אלוף הפיקוד רחבעם זאבי לחזרות הלהקה, והוא לא היה מרוצה בכלל מהפזמון – המילים המפורסמות "שייפתח עלי, שייפתח, את העולם כולו אשכח, אני לבד מהמצנח".
זאבי לא אהב את מה שהשתמע מהמילים – שהצנחן מתחנן שהמצנח ייפתח. לטענתו, השיר עלול לזרוע בליבו של הלוחם פחד שאולי הדבר לא יקרה. "תתארו לכם שהלוחמים ישירו את השיר רגע לפני הצניחה מהמטוס", אמר ליוצרים. "מה הם ירגישו מול הפתח, כשהם גם כך מפוחדים? השיר אמור לתת להם מורל, אבל במקום זאת הוא יגרום להם לחשוש".
אלא שדבריו של אלוף הפיקוד התקבלו בהתנגדות עיקשת מצד טהרלב, שסירב בכל תוקף למחוק את המילים. "הקצב של הלחם מותאם ונבנה במיוחד לפי המבנה של המילים", אמר לו. "כל שינוי הכי קטן זה בעצם בלגאן שלם". דיונים ארוכים ומשא ומתן התנהלו בין היוצרים לבין הצבא, כשבין היתר עלה איום שהשיר כלל לא יבוצע אם המילים לא ישתנו. לבסוף, כידוע, השיר יצא לאור, לאחר שאות אחת קטנה – כ' – עשתה את ההבדל. "כשייפתח" החליף את "שייפתח", וכך המצנח בטוח ייפתח, השאלה רק מתי.
גנדי // צילום: דובר צה"ל, באדיבות ארכיון צהל במשרד הבטחון
אולם גם אז לא הסתיים מסע התלאות של השיר, וכשהוא הגיע לרדיו צצה בעיה נוספת. אנשי האקדמיה ללשון העברית יצאו נגד השיר בחריפות מכיוון שנעשתה בו שימוש במילה "מיצנח" שאינה תקנית, והם התעקשו שהזמרים יאמרו "מצנח". אולם כאן צה"ל לא התקפל, מכיוון שהשינוי בשיר הצריך להקליט אותו מחדש, מה שעלה לא מעט כסף. לבסוף האקדמיה התרצתה, והשיר יצא וכמובן הפך ללהיט. הוא הגיע לראש המצעדים, ואף דורג במקום השני במצעד השנתי של רדיו "הגל הקל" (רשת ב') בשנת 1969.
גנדי דאג גם שחברי להקת פיקוד מרכז יבצעו קורס צניחה, על מנת שיוכלו להופיע עם כנפי צניחה, מכיוון שרק מי שצנחן בפועל רשאי לענוד את כנפי הצניחה. כך, היה השיר גם רלוונטי לחברי הלהקה, שבפועל הסתכלו למעלה וקיוו שהמצנח אכן יפתח.
השיר יצר סוג של מהפך בתולדות ההמנונים בצה"ל. עד אז לא היה נהוג לדבר על הרגשות של החייל. היה את האומה והעם כקולקטיב. לראשונה בשיר זה נשמע הקול של החייל היחיד. כמו כן, השיר לא עוסק בקרב או מלחמה, אלא על חשבון נפש אישי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו