אתמול בבתי הכנסת קראו בתורה את פרשת מצורע. פרשה קשה המתארת את עונש השיימינג שהתורה הטילה על מי שמוציא שם רע ופוגע בזולת. רכילות והוצאת לעז הן מהעבירות החמורות בתורה. חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו אינו המצאה ישראלית. כבוד האדם מתחיל כבר בספר בראשית, שקובע כי כל אדם נברא בצלם אלוהים.
לדיבור יש כוח עצום, כוח שמאפשר את הקיום החברתי. מי שמשתמש בו לרעה גורם לבני אדם לחשוד אלה באלה, מסכן את קיום החברה, פוגע בלכידותה ופורם את חוטי האריג שמאפשר את הקיום המשותף.
בתקופה האחרונה אני נמנע מלצפות בערוץ 2, חוסך מעצמי את הלך הרוח התקשורתי שמייצר דיכאון, ביקורת ונמיכות רוח. אשר על כן, לא ראיתי את מקבץ ההשמצות נגד השר רחבעם זאבי הי"ד בתחקיר "עובדה", אם כי אני מודע היטב למה שנאמר בו. מקבץ שכולו חיטוט בקברו של אדם שנרצח לפני 15 שנה, וממילא אינו יכול לענות או להגיב לדברים שהוטחו בו. כל משפטן מתחיל יודע כי עדות שאין לגביה אפשרות לחקירה נגדית היא חסרת ערך לחלוטין. חזקת החפות קיימת לכל אדם, על אחת כמה וכמה כשמדובר במי שנפטר.
כמה מהאירועים שאוזכרו בתחקיר קרו לכאורה לפני 50 שנה, ואיני מצליח להבין מה קרה שדווקא עכשיו החליטו להעלות מן האוב זיכרונות היסטוריים. יש אומרים שההסבר נעוץ בניסיון עורכי התוכנית לאזן אל מול התחקיר שנעשה בעניין "שוברים שתיקה", שגרם למתקפה רבתי מצד השמאל הקיצוני, שלא הבין כיצד אפשר לפגוע בו במעוז האחרון שנותר לו בישראל.
ייתכן שההסבר לעיתוי התחקיר מוטעה, אך ברור לי כשמש בצהריים שהתיבה שנפתחה נגד רחבעם זאבי הי"ד היתה נותרת נעולה אילו היה מדובר בשר או בראש ממשלה מהשמאל. איש לא היה מעלה בדעתו לעשות תחקיר מסוג זה נגד נבחרי ציבור שהפכו מקודשים וחסינים בתקשורת הישראלית.
תרבות השיימינג הולכת ומשתלטת על המרחב הציבורי במדינת ישראל. זרוק בוץ כפי יכולתך וקבל רייטינג. חיסול חשבונות מהסוג הבזוי ביותר. זו גם הסיבה שהתקשורת בישראל מאבדת את מעמדה ואת ערכה בעיני הציבור.
עבורי מורשת רחבעם זאבי תמשיך להיות אהבת ארץ ישראל, חקירת עברה וצפונותיה והנכונות להילחם עד כלות למען ביטחונה והתעצמותה. חייו הפרטיים של אדם אינם אמורים בהכרח להיות חלק ממורשתו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו