ליברמן צודק בדבריו על כך שהמהלכים האחרונים בעזה היו רופסים ומסוכנים, ושהאחריות מוטלת על כתפיהם של ראש הממשלה ושרי הקבינט לא פחות - ואף יותר - מכתפיהם של הרמטכ"ל, ראש השב"כ ושאר ראשי מערכת הביטחון שצידדו לאורך כל הדרך בהתקפלות והחידלון מול טרור החמאס.
עם זאת, כשהוא מספר שהוא עצמו היה בצד השני לאורך כל הדרך, ומציג את עצמו בתור מי שניסה בכל כוחו לעצור את המדיניות הכנועה, הוא לא אומר את כל האמת. הסיבה להתפטרותו פחות קשורה ליכולתו להישיר מבט לתושבי הדרום או למשפחות הנעדרים כפי שאמר, אלא יותר נוגעת ליכולתו לצלוח את הקלפי.
סיקור נרחב: התפטרות שר הביטחון
• "בנט לביטחון או שנעזוב את הממשלה"
• חמאס: "ההתפטרות היא ניצחון ההתנגדות"
הכישלון האחרון בעזה הותיר תחושת צריבה בלתי נעימה בקרב הציבור וליברמן חש זאת היטב. הוא יודע שאם היה נשאר בתפקיד, הוא לא יכול היה להשתחרר מחיצי הביקורת שהיו מופנים כלפיו מצד ימין, בעיקר מכיוון הבית היהודי ונפתלי בנט. וממש לא הייתה לו כוונה לשמש כרית הסיכות של הקואליציה במהלך התקופה הקריטית של הקמפיין.
החלטתו להקדים תרופה למכה ולהתפטר הייתה צפויה, בעיקר משום שאין זאת הפעם הראשונה. ליברמן הוא מתפטר סדרתי ונראה כי הליכה לבחירות משורות האופוזיציה היא החלטה אסטרטגית המלווה אותו שנים רבות. ב-2008 התפטר מתפקידו כשר לעניינים אסטרטגיים בממשלת אולמרט והגיע לבחירות מהאופוזיציה. לקראת בחירות 2015 פירק את השותפות עם הליכוד על רקע מחדלי עזה ובחר בקמפיין נגדי לממשלה ולעומד בראשה. גם כעת, כשריח הבחירות חזק באוויר, רץ ליברמן החוצה כדי להתמודד משם, מעמדת המטיף בשער והתוקף מימין.
במסיבת העיתונאים הציג ליברמן שורה של חילוקי דעות מהותיים בינו לבין נתניהו בנושאי ביטחון. למעשה, פירט ליברמן כמעט את כל המקרים שהביאו לקשיי עיכול עבור מצביעי הימין נוכח מדיניות הממשלה וקבע כי בכולם עמד מנגד וניסה לעצרם בכל מחיר. אבל לא מדובר בתיאור מדויק לגמרי. ליברמן לכל היותר הסתייג, אבל לא ממש התנגד, ובוודאי שלא הטיל את כובד משקלו.
ההפך הוא הנכון, במשך חודשים הסביר ליברמן מעל כל במה את שינוי עמדתו מאז שקרא לחיסול הנייה ומיטוט החמאס בכוח הזרוע, ועד לתמיכה בתוכנית מעורפלת שאמורה להביא להפיכה אזרחית ושאפילו לא החלה להתרחש.
היום השאלה הגדולה היא אם ליברמן עדיין נחשב חלק מהמחנה הלאומי או לא. נתניהו בונה על רוב חברי כנסת שיתמכו בו כראש הממשלה אחרי הבחירות, אך כעת לא בטוח שליברמן נכלל בספירה. ראש הממשלה לא אוהב את זה באופן אישי, אבל יצירת ציר משותף עם נפתלי בנט נראית כמו האופציה הבטוחה ביותר עבורו.