משה ליאון לא תיאר לעצמו שהניצחון על עופר ברקוביץ יהיה כל כך מותח וצמוד. בימים האחרונים הייתה בקרב אנשיו של ליאון תחושה שהניצחון שלהם באופן וודאי ואפילו היו כאלה שדיברו על כך שההפרש בו ליאון יגבור על ברקוביץ יהיה דו-ספרתי. בראיון שהעניק ליאון ל"ישראל היום" ביום חמישי האחרון, ביקש להימנע משאננות.
ביום הבחירות יצאו ברקוביץ ותנועת "התעוררות" אל השטח, הביאו רבבות בוחרים אל הקלפי וכמעט הצליחו לחולל הפתעה מרעישה. ליאון, לשעבר מנכ״ל משרד ראש הממשלה ויו״ר רכבת ישראל, נהנה לכל אורך הדרך מהתמיכה של הציבור החרדי-הליטאי המזוהה עם דגל התורה וגם מהציבור החרדי-ספרדי של ש״ס, לצד שרי הליכוד ואפילו סיעת הבית היהודי.
בשלב מסוים של המירוץ, הפכה התמיכה של הציבור החרדי בליאון לחיבוק דב. ברקוביץ ניהל קמפיין שעיקרו היה ניסיון לאחד את הציבור החילוני והמסורתי נגד הציבור החרדי הגדול שתמך בליאון, והיה כפסע מלהצליח במשימתו.
ליאון, שעבר להתגורר בירושלים לפני חמש שנים בלבד והפסיד בבחירות הקודמות לניר ברקת, השקיע מיליוני שקלים מהונו הפרטי כדי להיבחר לראש עיריית ירושלים. תפקיד אותו הגדיר ליאון כ"תפקיד חייו".
הניצחון הדחוק שלו הושג בקושי רב. לאחר שהאדרנלין יתפוגג והחגיגות יסתיימו, ליאון, שלא הצליח להכניס אפילו את עצמו למועצת העיר, ייאלץ להעניק לציבור החרדי שתמך בו שורה ארוכה של תפקידי מפתח, נוסף על מספר סגני ראש עיר.
במטה של ליאון רקדו לפנות בוקר בעיקר חרדים ליטאים לצד ספרדים. הכרוז ביקש שהריקודים ייעשו בהפרדה מלאה בין גברים לנשים, דבר שמסמל יותר מכל את המסלול בו ירושלים צפויה לצעוד מכאן ואילך.
בירת ישראל יוצאת היום לדרך חדשה. התקווה של הציבור החילוני והמסורתי הגדול בירושלים, היא שהניצחון החרדי המובהק לא ישנה לחלוטין את הציביון ואת האופי של ירושלים המסוכסכת והמפולגת ממילא.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו