"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
שר הכלכלה: "לשנות את תנאי הקרן לעסקים"
במשרד הכלכלה התקבלו פניות שלפיהן, כאשר אין לעסק בטוחה פיזית, הוא נאלץ להעמיד חלק מסכום ההלוואה שלקח מהבנק במסגרת הקרן בערבות מדינה כבטוחה
השר אלי כהן // צילום: מארק ישראל סלם

שר הכלכלה: "לשנות את תנאי הקרן לעסקים"

במשרד הכלכלה התקבלו פניות שלפיהן, כאשר אין לעסק בטוחה פיזית, הוא נאלץ להעמיד חלק מסכום ההלוואה שלקח מהבנק במסגרת הקרן בערבות מדינה כבטוחה

, עודכן

שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן הנחה את מנכ"ל המשרד שי רינסקי ואת הסוכנות לעסקים קטנים לפנות לחשב הכלכלי באוצר, רוני חזקיהו, בבקשה לבצע שינויים בקרן בערבות מדינה לעסקים הקטנים והבינוניים. לדעתו יש בה בעיה הפוגעת בגובה ההלוואה בפועל.

בפנייתו כותב רינסקי לחשב הכללי כי במסגרת הקרן בערבות מדינה, רשאים הבנקים לדרוש בטוחה של 25% מהלקוח, המשמשת את הבנקים ערובה מעבר לערבות המדינה העומדת על 70%.

לאחרונה התקבלו במשרד הכלכלה פניות שלפיהן כאשר אין לעסק בטוחה פיזית, הוא נאלץ להעמיד חלק מסכום ההלוואה שלקח מהבנק במסגרת הקרן בערבות מדינה כבטוחה. כך נוצר מצב שבו העסק מקבל למעשה רק 75% מסכום ההלוואה, בעוד הוא משלם ריבית על סכום ההלוואה המלא, כולל הבטוחה שאותה השאיר בבנק. דבר זה מייקר משמעותית את עלות ההלוואה, והרווח מהריבית האפקטיבית הגבוהה מגיע לבנק על הלוואה שהיא כמעט חסרת סיכון.

לדבריו, יש לקבוע כי ועדת האשראי תאשר את סכום ההלוואה טרם בחינת הבטוחות. בשלב בחינת הבטוחות, במידה שלעסק אין מקורות מעבר לסכום המגיע מההלוואה עצמה, יופחת סכום ההלוואה בשיעור הבטוחה. כך למעשה היקף הסיכון על ערבות המדינה נשמר ללא שינוי, בעוד העסק אינו נדרש לשלם ריבית על כסף שלא קיבל.

בשנת 2017 היקף ההלוואות בקרן עמד על כ־1.6 מיליארד שקלים לכ־4,000 עסקים קטנים ובינוניים. שיעור הפסדי האשראי בתיק ההלוואות של הקרן עומד על כ־10% בלבד, עליהם יש לבנקים ערבות מדינה בשיעור של כ־70%.

שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן הסביר כי "הדרישה לבטוחות מקטינה את מספר העסקים שיכולים ליהנות מהקרן בערבות מדינה. יש לעבור להקצאת הלוואות נטו בניכוי הערבויות, וכך למנוע עלויות מיותרות לעסקים הקטנים והבינוניים, שהם מנוע צמיחה חשוב למשק".

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...