על זיכוי בתאונת דרכים במעבר חצייה

בשיתוף ברק רום

הנאשם פנה למשרדו של עורך הדין לתעבורה נעם קונפינו, לצורך ייצוג בתיק הנ”ל. לאחר בחינת חומר החקירה נתגלעו מספר נקודות שנויות במחלוקת ועל כן עורך הדין כפר באשמה והתיק נקבע לשמיעת הראיות. במהלך המשפט חקר עורך הדין את בוחן התנועה, הולכת הרגל שנפגעה, ושוטר מיחידת הסיור שהגיע למקום בסמוך לתאונה.

קו ההגנה התמקד בכך כי הולכת הרגל התפרצה לכביש בסמוך אך לא על מעבר החצייה, כאשר היא מגיחה לכביש בין מכוניות שחנו לא כדין והסתירו אותה (אחד הרכבים קיבל דו”ח חנייה), תוך שהיא משוחחת בטלפון ולא ערה למתרחש סביבה. לפיכך, התאונה הייתה בלתי נמנעת והנאשם אשר נסע במהירות המותרת לא יכול היה לראות אותה עובר לתאונה ולא יכול היה לעשות דבר כדי למנוע אותה.

עורך הדין בחן את עבודתו בתיק של בוחן התנועה ונחשף לכשלים בעבודת הבוחנות במספר נקודות וביניהן: הבוחן לא ערך שחזור של התאונה, אין נתוני חישוב, אין מידע באשר לנקודת האימפקט ועוד.

בחקירתו בבית המשפט, לא ידע בוחן התנועה לתת תשובות בנוגע למיקום פגיעת הרכב בהולכת הרגל כך שתוטל למרחק של 3 מטרים כפי שטענה ולמקם אותו על גבי הסקיצה ששרטט. לא יכול היה לשלול את גרסת הנאשם כי הולכת הרגל התפרצה לכביש מבין שתי מכוניות חונות בסמוך למעבר החצייה ולא יכול היה למסור נתונים באשר למרחק הבלימה של רכב הנאשם במהירויות נהיגה.

עורך הדין בחן את דבריה של הולכת הרגל בהודעתה במשטרה ודבריה כלפי הצוות הרפואי שטיפל בה, וסבר כי חקירה בבית המשפט עשויה להעלות מספר סתירות ולפגוע באמינות דבריה.

לפנייה ישירה אל עו”ד נעם קונפינו לחץ/י כאן

בחקירתה בבית המשפט שינתה הולכת הרגל את גרסתה אל מול הודעתה במשטרה ונסתרה במספר מוקדים. בתחילת עדותה בבית המשפט אמרה כי לא היה דבר שחסם את שדה הראייה כפי שמסרה בהודעתה במשטרה, אך כאשר הוצגה בפניה תמונה ממקום האירוע ובו רואים רכב חונה שמסתיר את שדה הראיה לפתע “נזכרה” כי אכן היה שם רכב חונה שחסם את שדה הראיה.

הולכת הרגל הסכימה להודות כי היא לא יכולה לומר מה היה מרחק הרכב כאשר הבחינה בו לראשונה, נותרה ללא מענה לשאלה מדוע במשטרה ציינה כי הרכב הגיע במהירות גבוהה ואילו לצוות הרפואי שטיפל בה אמרה שהגיע במהירות נמוכה, לא ידעה להסביר מדוע לא העבירה למשטרה את שמות העדים לתאונה שלכאורה היו בידיה כפי שציינה בהודעתה במשטרה.

בנוסף ביקש עורך הדין מהולכת הרגל לציין על גבי הסקיצה את המיקום המדויק שבו הייתה לאחר שנפגעה, והיא סימנה נקודה שאינה מתיישבת עם טענותיה כי נפגעה בחלק האחרון של מעבר החצייה. לקראת סיום החקירה ולאחר שדבריה העלו ספק רב בנוגע לאמינותה, אמרה כי הייתה מטושטשת לאחר התאונה ולכן לא זוכרת.

בית המשפט הנכבד מפי כבוד השופטת ענת יהב, קיבל את טענותיו של עורך הדין והחליט לזכות את הנאשם מהעבירות שיוחסו לו בכתב האישום. בית המשפט ציין, בין היתר, בהכרעת הדין כי לא נעשתה עבודת בוחנות יעילה שיכולה למוטט את גרסת הנאשם ולחזק את האמור בכתב האישום. השופטת ציינה כי כפי שעלה מעדותו של הסייר שהיה במקום הרי שהיה עמו שוטר נוסף שלא רשם מזכר או דו”ח פעולה ויש בכך פגיעה ביכולת הנאשם להתגונן. בית המשפט גם נתן דעתו לעדותה של הולכת הרגל בבית המשפט אשר העלתה ספקות בנוגע לאמינות דבריה במספר מוקדים.

בשורה התחתונה לא שוכנע בית המשפט מעל לכל ספק סביר כי הנאשם פגע בהולכת הרגל על מעבר חצייה וכי מדובר בתאונה נמנעת כפי שעלה מכתב האישום וציין כי מחדלי החקירה של הבוחן והסייר כפי שהתגלו בחומר הראיות דרך עדותם בבית המשפט אינם מספיקים לצורך הרשעה.

הנאשם אשר היה תחת סכנה לאבד את רישיון הנהיגה שלו לתקופה ממושכת כפי שעתרה המשטרה, יצא מבית המשפט זכאי כאשר רישיון הנהיגה בידו וללא כל עונש. הנאשם אף לא ריצה פסילה מנהלית של רישיון הנהיגה לאחר התאונה ולמעשה לא היה פסול ולו ליום אחד. 

(ת”ד 4882-08-17)

המלצתי לנהגים– במקרים של תאונות דרכים, יש לפנות בהקדם לעורך דין תעבורה אשר ייעץ טרם החקירה במשטרה (למרות שבמקרה הנ”ל הנאשם לא קבל ייעוץ לפני החקירה) ובהמשך ייבחן את חומר הראיות באופן יסודי, שכן במקרים רבים יש בכך כדי להקל משמעותית בעונשים הצפויים לכם ואף להוביל לזיכוי.

הכותב, עו”ד נעם קונפינו ייצג את הנאשם בתיק ועוסק בתחום דיני התעבורה. באדיבות אתר עורכי הדין LawGuide.

בשיתוף ברק רום