הילד נחשף לפורנו ברשת? כך תדברו איתו על הנושא

בשיתוף ברק רום

היום זה יום מיוחד, אחרי זמן רב הצלחתי לרכז יחד את כל המשפחה המורחבת, כל מנה תוכננה בקפידה ואני עומלת על הבישולים ועל הקינוחים המיוחדים שלי. חשוב לי שהארוחה תהייה מוצלחת ושהערב יעבור בנעימים, ללא מתחים.

האורחים מגיעים אחד אחד, מתרשמים מהבית החדש ומשוחחים אחד עם השני, גם הילדים נראים נינוחים לשם שינוי. אני נרגעת ומאפשרת לעצמי ליהנות מהערב, מתחילה להאמין שאפשר להשכין שלום בית, איזה אושר! אני מקבלת מחמאות על הארוחה, אין אחד שנשאר רעב ולכל אחד יש לפחות מנה אחת שהוא אוהב. זו לא הייתה משימה קלה, לבשל למשפחה גדולה שיש בה טבעוניים, צמחוניים ואוכלי בשר, אבל נראה שכולם מרוצים וליבי מתמלא.

בזמן שכולם עסוקים בשיחה ובאכילה אני קולטת בזווית העין חיוך זדוני ומשועשע. אני מנסה להתעלם, אבל תחושת הבטן לא מרפה, אני מסתכלת על בעל החיוך - בני בן ה-13, ראשו מורכן לחיקו והחיוך לא יורד מהפנים. מדי פעם הוא מרים את ראשו, זורק מילה או שתיים וחוזר להביט מטה. אני מתחילה לתהות במה מדובר, מתקרבת אליו מבלי לעורר חשד וקולטת שגורם החיוך הוא הטלפון הנייד שהוא מחזיק בידו. הכעס מתעורר, יש לנו חוק במשפחה - בזמן הארוחה אין טלפונים! האם הוא מנצל את ההמולה כדי לעבור על החוקים בתקווה שלא אשים לב? ומה הוא רואה בטלפון שלו שמעלה כזה חיוך על פניו? אני חסרת שקט, יש לי תחושה חזקה שמשהו מתרחש.

תמונה של אישה ערומה בנייד של הילד

השעה מאוחרת, האורחים הלכו, המטבח מסודר וכולם במיטות שלהם, ואני, למרות העייפות, לא מצליחה להירדם. נכנסת לחדר של הבן שלי, מוודאת שהוא ישן, לוקחת את הטלפון שלו והולכת לסלון. אני עוקבת אחר הפעולות האחרונות שנעשו בנייד, ואז עולה תמונה, לא רגע, זה סרטון, סרטון פורנוגרפי. הדם קופא בעורקיי, צמרמורת מרעידה את עמוד השדרה, ואני בוהה באוויר זמן ממושך. אינני יודעת כמה זמן עבר עד שקמתי מהספה, החזרתי את הטלפון לחדר של בני ונכנסתי למיטתי. לא נרדמת עד דמדומי הבוקר.

מתעוררת עם אינספור מחשבות קודחות במוחי, איך אביט בעיניים של הבן שלי? איך בעלי יקבל את הנושא? האם נדבר איתו יחד על הנושא? איך אגיד לו שראיתי את הסרטון? מרגישה מבולבלת ואובדת עצות. אני יודעת שהקשר שלי עם בני טוב יותר מהקשר שלו עם אביו ואני זו שאצטרך לדבר איתו על הנושא. גם בעבודה אני לא שקטה, רוצה להתייעץ עם החברות על הנושא, אבל אני נבוכה, לא מצליחה. צריכה למצוא את האומץ ולנהל את השיחה הזאת, וכמה שיותר מהר יותר טוב.

במשך כמה ימים אני מתבשלת עם המחשבות שלי, כמה ימים של מתיחות וחוסר שינה. ערב אחד הבן שלי מכריז שהוא יוצא לפגוש חברים, פתאום עולה בי הכוח ואני עוצרת אותו - “לפני שאתה פוגש את החברים אנחנו יוצאים עם הכלבה לטיול!” הילד מסתכל עלי, אני רואה בעיניו סימני שאלה אבל הוא לא מתנגד. טון הדיבור שלי עושה את העבודה והוא מבין שאין לו ברירה. בכל זאת הוא מנסה להרוויח קצת זמן ומבקש לדחות את היציאה בכמה דקות. אני מסכימה.

חצי שעה עברה ואנחנו יוצאים לסיבוב עם הכלבה. אנחנו מתקדמים לכיוון הפרדס, שנינו אוהבים טבע, את ריח הפריחה, את העצים הירוקים ואת המגע של האדמה מתחת לרגלינו. אני נושמת עמוק, מגייסת כוחות וחושבת כיצד לדבר בכנות וללא מבוכה ואומרת - “אתה זוכר את מיכל, אמא של עידן? היא הראתה לי מאמר בעיתון על ילדים שצופים בסרטים למבוגרים, וחשבתי שזה נושא שאנחנו צריכים לדבר עליו”.

“אני לא בטוחה שאתה יודע על מה אני מדברת, אבל חשוב לי להגיד לך שהסרטים האלה אינם משקפים את המציאות, הם לא אמיתיים. הם מסלפים ומעוותים את הקשר בין גבר לאישה, קשר של כבוד ואהבה. העיוות הזה נורא בעיני”.

אנחנו ממשיכים ללכת בשתיקה.

אני מוסיפה - “אתה יודע, פתאום נזכרתי באמא שלי. היא לא ידעה לדבר איתי על נושאים חשובים. פעם אחת, כשהייתי בערך בגיל שלך, פתאום, בלי קשר לשום דבר אחר, היא אמרה לי כמעט בצעקה ‘אסור לשתות יין!’, כאילו אני נוהגת לשתות יין כל יום”.

אני מגניבה אליו מבט ורואה חיוך קל עולה על שפתיו, כאילו הוא מדמיין את סבתא שלו צורחת עלי. אני מנצלת את ההזדמנות ומחבקת אותו קלות. “מה אתה צוחק? זה באמת קרה! באותו הרגע לא היה לי מושג מה היא רוצה ממני, אבל כמה שנים אחרי שמעתי שבתקופות קשות דוד מוטי היה נוהג לשתות ולהשתכר”.

“אמא, את יודעת, אני לא רואה כאלה סרטים, אבל אורי שלח לי פעם תמונה של אישה…”

בבת אחת הוקל לי. נכון, הוא לא אמר את כל האמת, אבל דיברנו, והוא הקשיב, הוא היה איתי!

“אני שמחה שמיכל הראתה לי את המאמר הזה ואני שמחה שדיברנו על זה. סקרנות היא דבר טבעי ומבורך, אבל לא צריך לנסות ולעשות כל דבר. אתה זוכר שלא מזמן דיברנו על סמים? אז אמרתי לך לא לנסות לעולם, אי אפשר לדעת איך הם ישפיעו על הגוף, וכבר היו מקרים שלניסיון אחד היו השפעות בלתי הפיכות…”

הוא מהנהן, הוא זוכר.

“גם בסרטים כאלה יש סכנה, בגלל שהם מסלפים את המציאות הם יכולים לשבש את התפיסה על קשרים בין שני אנשים שאוהבים אחד את השני והם יכולים להפריע להתפתחות יחסים ולשמירה עליהם לאורך זמן”.

כיצד לדבר עם ילדים על נושאים קשים?

הורים יקרים,

אף אחד לא אמר שקל להיות הורה ולא פעם אנחנו נאלצים לדבר עם הילדים שלנו על נושאים לא פשוטים, כמו מחלות ומוות, קשיים כלכליים, פיטורין מעבודה, וכן גם יחסי מין ופורנוגרפיה. אך אין להתעלם מהנושאים האלה, יש לאזור אומץ ולדבר עם הילדים בכנות. כדי להקל על המשימה אפשר להיעזר בכמה כללים:

1. לנהל את השיחה במקום ניטרלי ושקט שיהיה נוח גם להורה וגם לילד
2. אפשר לקיים את השיחה תוך כדי תנועה - בנסיעה, בהליכה על חוף הים או בטיול שכונתי עם הכלב
3. האמינו בעצמכם, הילדים זקוקים לכם כהורים ולכן אתם האנשים המתאימים ביותר לנהל שיחות כאלה ולהעביר את המסר שאתם מאמינים בו
4. לא להתנצח עם הילד, אל תוכיחו אותו על טעותו או על מה שהוא מרגיש, תנסו לזרום עם השיחה ולהוציא ממנה את הטוב ביותר
5. תכניסו חוויות אישיות שלכם מגיל הנעורים, תספרו איך אם הרגשתם ואיך דיברו אתכם על הנושא

לפנייה ישירה אל סימונה פלג נא לחץ/י כאן

בשיתוף ברק רום