אחרי 300 סרטים: מנהל קרן הקולנוע הישראלי פורש

בעיצומו של המאבק על חוק הקולנוע וחוק הנאמנות בתרבות, הודיע היום (א') כתריאל שחורי, המנהל המיתולוגי של קרן הקולנוע הישראלי, על פרישתו, לאחר כמעט 20 שנה.

במכתב ששלח לקהילת הקולנוע הישראלי כתב: "בכל שנותיי בקרן הקולנוע הישראלי פעלתי כמיטב יכולתי לשרת בנאמנות את קהילת הקולנוע הישראלי ללא מורא וללא משוא פנים, תוך שמירה על חופש הביטוי ועל חופש היצירה".

בתקופת כהונתו הוביל שחורי מהלכים רבים בעולם הקולנוע, כשסרטים רבים שנתמכו על ידי הקרן הפכו לקלאסיקות ישראליות, ובהם: "ההסדר", "חתונה מאוחרת", "כנפיים שבורות", "ללכת על המים", "סוף העולם שמאלה", "הכלה הסורית", "אושפיזין" ואחרים.

שחורי אף התייחס לכך במכתבו הבוקר: "ניתנה לי הזכות להוציא לדרך כ-300 סרטים עלילתיים שמבטאים נאמנה את הפריסה הגאוגרפית ואת המגוון התרבותי חברתי של ישראל". בנוסף, הוא הודה על "הזכות שניתנה לי לקדם יוצרות ויוצרים צעירים וחדשים מכל מגוון הקשת החברתית והתרבותית".

אין זה סוד כי שחורי נמנה עם המתנגדים החריפים של התיקון לחוק הקולנוע ביוזמת שרת התרבות. גם לכך התייחס שחורי במכתב הפרישה: "הקולנוע הישראלי הפך מטרה קלה לפוליטיקאים שמנסים לעקר אותו מחופש היצירה ומעצמאות המחשבה".

בתגובה לתיקון החוק אמר: "זה חוק נורא כי דבר אחד ברור: יוקם מאגר לקטורים במשרד ממשלתי. התקווה הגדולה של היוצרים שמועצת הקולנוע תנהל נראית לי מופרכת, כי מועצת הקולנוע עד היום הוכיחה שאינה אלא עושה דברם של השרים הממונים. השרה אמורה עכשיו להתקין תקנות להפעלת החוק, ושם זה מרחב שהוא המערב הפרוע: שם אפשר להכניס מה שרוצים, כולל מספר הנעליים של הלקטורים. לכן אני חושב שזה יום מאוד עצוב לקולנוע הישראלי, כי ברגע שאתה נותן לממשלה להכניס זרת, באפס זמן תמצא שם את כל היד".

במכתבו הודה כתרי לאנשים בתעשיית הקולנוע ולאנשי הקרן ומיוחד הודה "מכל הלב ל-350 הלקטורים והיועצים האמנותיים", והצר על "שהושמצו על ידי פוליטיקאים ועושי דבר לשם קידום מטרותיהם".

"ביחד עם כל האנשים הנפלאים בענף הקולנוע חוללנו תנופה והתחדשות שהניבו שורה ארוכה של סרטים נהדרים והישגים מרשימים בארץ וברחבי העולם", כתב. "כשם שהתגברנו על מכשולים לא מעטים בעבר, אני מאחל שנדע גם הפעם למצוא את הדרך לשמור על מעמדו המיוחד של הקולנוע הישראלי שהוא כה יקר לכולנו", חתם את מכתבו. עדיין לא ידוע מי יהיה מחליפו של כתרי בניהול קרן הקולנוע הישראלי.

מחצית מהעלילות בפריפריה, שליש מהסרטים בבימוי נשים

כתריאל שחורי (71), נשוי לבמאית והמפיקה נעמי שחורי, בוגר לימודי קולנוע באוניברסיטת ניו יורק. את דרכו המקצועית החל בשנות ה-70 של המאה הקודמת כמנהל ההפקות של סרטי "קסטל". הוא היה אחראי על הפקות דוקומנטריות ועלילתיות ויזם קופרודוקציות עם גופי שידור, בעיקר באירופה.

בשנת 1984 ייסד עם אשתו את חברת ההפקות "בלפילמס" במסגרתה הפיקו כ-250 סרטים דוקומנטריים, תוכניות אולפן וקופרודוקציות עבור גורמי שידור בחו"ל. בשנות ה-90 כיהן כיו"ר איגוד המפיקים והוביל שינויים מבנים בפעילות האיגוד. עם הקמת הטלוויזיה המסחרית והכבלים יזם תהליכי חקיקה שהבטיחו מכסה להפקות מקור.

שחורי כיהן גם כיו"ר הנהלת הקרן לעידוד הפקות מקור בכבלים, וכחבר בהנהלת הקרן לעידוד קולנוע ישראלי איכותי, היה חבר המועצה הציבורית לתרבות ושימש גם כחבר בהנהלת פורום ליצוא סרטים לחו"ל וכמרצה לקולנוע ולטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב.

כמעט עשרים שנה, החל מ-1999, ניהל שחורי את קרן הקולנוע הישראלי, אחת משתי הקרנות הגדולות והמרכזיות (לצד קרן רבינוביץ') לתמיכה בהפקת סרטים ישראליים, תפקיד שבמרכזו אחריות רבה ויכול לחרוץ גורלות של סרטים, לכאן או לכאן.

שחורי זכה להערכה בעולם הקולנוע בשל עשייתו, אבל כבר נשמעו קולות באחרונה המלינים על תקופת כהונתו הממושכת, זאת על אף שגיורא עיני, עמיתו מקרן רבינוביץ', מכהן 23 שנים בתפקיד, וצפוי לפרוש רק ב-2020.

בדיקה שנערכה בעבר בקרן מצאה כי כמחצית הסרטים שבהם השקיעה קרן הקולנוע הישראלי מאז 2011, עלילתם התרחשה בפריפריה. 55 אחוזים עסקו בנושאים חברתיים והבמאים של 42 אחוזים מהסרטים היו ממיעוט אתני, דתי או להט"בי. 28 אחוזים מהסרטים בוימו בידי נשים.

בעשור הקודם והנוכחי ידע הקולנוע הישראלי פריצה משמעותית בחו"ל, עם הצלחה מסחררת של סרטים ישראלים רבים וזכייה בפרסים נחשבים, בהם "לבנון" שזכה בפרס "אריה הזהב", "עג'מי" שהיה מועמד לאוסקר האמריקני, "ואלס עם בשיר" זוכה "גלובוס הזהב" ועוד.

•הצצה מרהיבה ליחידות צה"ל המובחרות

•בון ג'ובי נגד קרדשיאן: "כוכבת פורנו"

•העסקים החדשים של עומר אדם

•ג'יג'י חדיד פתאום בעד ישראל?

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!