בשיתוף ברק רום
בשנת 2015 פורסמו הנחיות תקדימיות של היועץ המשפטי לממשלה, שלפיהן בית המשפט מוסמך להכיר באמצעות “צו הורות פסיקתי” בבקשתה של בת זוגה של האם הביולוגית כאמו הנוספת של ילד שנולד כתוצאה מתרומת זרע אנונימית, וזאת מבלי שיהיה על בנות הזוג להידרש להליך הארוך של צו אימוץ.
ההנחיות, המבוססות על ההליך בבג”צ ממט שעסק בפונדקאות בחו”ל, קבעו שורה של תנאים לסמכותו של בית המשפט להכיר בהורות האם שאינה ביולוגית ואלו הם בתמצית:
- קיום קשר זוגי של לפחות 18 חודשים הכולל משק בית משותף.
- לא חלפו 90 יום ממועד הלידה, בנות הזוג מעל גיל 21, הן תושבות ישראל ובקשתן נתמכת בתצהיר בדבר היעדר הרשעות בעבירות מין או אלימות.
- יובא בפני בית המשפט תסקיר או בדיקה אחרת שקבעו שירותי הרווחה.
בהליך שהסתיים בתחילת השנה (תמ”ש 18565-12-17) ואשר נפתח עוד לפני מועד הלידה, דרשו בנות הזוג כי האם שאינה ביולוגית תירשם כאמו של הקטין כבר במועד הלידה מיד לאחר שיינתן לו מספר זהות ועוד טרם ישוחרר מבית היולדות. המדינה התנגדה נחרצות להכרה בהורות טרם מועד הלידה ובהיעדר תסקיר עובדת סוציאלית.
בית המשפט מציין את השינויים שחלו בתא המשפחתי בשנים האחרונות ואת הצורך במענה המשפטי שהמחוקק אינו מצליח לעמוד בו וקובע נחרצות כי הורות שאינה גנטית אף היא הורות לכל דבר וענין ומקבל את בקשת בנות הזוג להכרה בהורות עוד טרם מועד הלידה.
בהליך נוסף, שהסתיים לפני מספר ימים בבית משפט לענייני משפחה (תמ”ש 27163-05-18), התעקש ב”כ היועמ”ש שלא לקבל את בקשת בנות זוג לצו הורות, על אף שלכאורה הן הוכיחו את עמידתן במירב תנאים המצוינים לעיל.
במקרה זה דרש ב”כ היועמ”ש כי יובא תסקיר עובדת סוציאלית שתבקר את בית בנות הזוג, תבחן את הקשר הזוגי ואת טובת הילדה ותיתן המלצתה לבית המשפט. מלבד העובדה כי משמעות תסקיר היא דחיה ארוכה של מספר חודשים בבקשתן של בנות הזוג והתמשכות הליך משפטי, הרי שמדובר בהליך משפיל שבו אדם זר נובר בחייהן ומוטל עליהן להוכיח כי הן הן ולא אחרות.
לאור התנגדות עורך דינן של בנות הזוג לקביעת התיק לתסקיר, החליט בית המשפט כי על סמך נסיבות המקרה הוא מקבל את בקשת בנות הזוג למתן צו הורות פסיקתי וזאת למפרע, ממועד הלידה. מדובר בהחלטה חשובה שמגמישה את התנאים שהיו נהוגים עד כה ודוחה את עמדת המדינה.
בתיק זה, בו היה לי הכבוד לייצג את בנות הזוג, היה סיפוק רב מתחושת הניצחון של דרכן המשותפת אל מול עמדת המדינה.
בסקירת שתי ההחלטות הנ”ל מהזמן האחרון, ועוד כאלו שלא הוזכרו, עולה כי בית המשפט פותח את שעריו ונותן מענה כדי להקל על חייהם של בני זוג מאותו המין וכי אוזנו כרויה לשינויים חברתיים, אשר המחוקק אינו ער להם, או אף בוחר להתעלם מהם.
בכך, בתי המשפט מבססים את הקשר ההורי שאינו גנטי ומשווים אותו לקשר הורי גנטי ומציבים עמדה נאורה המציעה פתרון משפטי לבעיה חברתית המטרידה משפחות רבות בישראל. יש לקוות כי מגמה משפטית זו תתרחב וכי יוסרו החסמים המוצבים בפני בני הזוג המבקשים לקבל מעט הכרה ממערכת שאינה נוהגת להקל עליהם.
הכותב, איל עופר, משרד עו”ד, ייצג את בנות הזוג באחד ההליכים הנזכרים בכתבה זו.
בשיתוף ברק רום
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו