הכתובת על הקיר

הבחירות לראשות עיריית תל אביב בשנת 1935 היו סוערות במיוחד. ברקע - מאבק בין אנשי הימין הליברלים לבין נציגי מעמד הפועלים משמאל על אופייה וצביונה של העיר העברית הראשונה, כאשר הבחירה היא בין עיר בורגנית של סוחרים ובעלי הון לבין כזו שבה ייתנו את הטון פועלי ארץ ישראל מהמחנה הסוציאליסטי. אם תרצו, אפשר למצוא קווי דמיון בין מה שהיה אז לבין המאבק הנוכחי, אבל את היצרים של אז אי אפשר לשחזר. 

על המטענים הרבים שליוו את מערכת הבחירות הזו, ואת אלו שבאו לאחר מכן - גם בשנותיה הראשונות של המדינה - ניתן ללמוד מתוכנן של מאות כרזות שנמצאות במכון ז'בוטינסקי בתל אביב. 

אותן כרזות גם יכולות ללמד דבר או שניים על אופייה של המדינה הצעירה, למשל אלו שנתלו ברחבי עיר הבירה לקראת הבחירות המוניציפליות ב־1950. היתה זו מערכת הבחירות המקומיות הראשונה לאחר קום המדינה, ובין המתמודדות ברשימת תנועת החירות הירושלמית היתה רחל ריבלין, אמו של הנשיא ראובן ריבלין, שהוצבה במקום הרביעי ואף נבחרה למועצת העיר. 

תוצאות הבחירות המקומיות הראשונות במדינת ישראל ב־1950 עמדו בסימן של מכה פוליטית כואבת למפלגת השלטון מפא"י, בהנהגת דוד בן גוריון. מנגד, מפלגת "הציונים הכלליים" בראשות פנחס ברנשטיין, יוסף ספיר ויוסף סרלין, זכתה להישגים משמעותיים בכל רחבי המדינה. היה זה ניצחון גדול של המחנה "האזרחי", כגון תנועת החרות, שקמה על ידי יוצאי האצ"ל ביולי 1948 והתמודדה לראשונה בבחירות אלה וגם עבור הרשימות הדתיות. 

צילומים: באדיבות מכו.ן ז'בוטינסקי

"הבחירות נערכו ב־14 מועצות עירוניות וב־28 מועצות מקומיות, ב־14 בנובמבר 1950", מספר גדעון מיטשניק, מנכ"ל מכון ז'בוטינסקי, "היו אלה בחירות ראשונות לרשויות המקומיות זה 15 שנה. כ־75 אחוזים מבין 425 אלף בעלי זכות הבחירה הצביעו בהן. מפלגת "הציונים הכלליים" בראשות פנחס ברנשטיין, יוסף ספיר ויוסף סרלין, זכתה להישגים משמעותיים בכל רחבי המדינה. חרות, שהוקמה על ידי יוצאי האצ"ל ביולי 1948 והתמודדה לראשונה בבחירות אלה, נחלה גם היא הצלחה וכך גם הרשימות הדתיות. מפא"י, שזכתה בבחירות לכנסת שנתיים קודם לכן ב־35 אחוזים מקולות הבוחרים, הסתפקה הפעם ב־27 אחוזם בלבד". 

החוקר יוסי קיסטר מספר כי רק בינואר 1951, כשלושה חודשים לאחר הבחירות לעיריות ולמועצות המקומיות, נבחר ראש עיר לירושלים - שלמה זלמן שרגאי, נציג רשימת החזית הדתית - ומי שהיה בתפקיד עוד מתקופת המנדט הבריטי, דניאל אוסטר, פינה את מקומו. מה קרה בכל אותם חודשים מרגע סגירת הקלפיות? פוליטיקה פנימית, אלא מה. ניסיונות רבים נעשו למציאת פשרה בין הסיעות השונות ונערך משא ומתן קואליציוני ממושך שבו היה מעורב גם הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, הרב הראשי לישראל, אביו של הנשיא השישי חיים הרצוג וסבו של יו"ר הסוכנות היהודית, יצחק (בוז'י) הרצוג. 

סגן ראש העירייה החדש, האדריכל מאיר רובין, אמר עם סיום האסיפה שבה נבחר ראש העיר: "לא למשול אנו באים כי אם לשרת ללא כל אפליה בין אזרח לאזרח. נטלתי את רשות הדיבור להביע את הכרתי ואמונתי כי ניווכח עוד בימי כהונתנו לשרת את ירושלים השלמה - גם זו שמעבר לחומות. ירושלים בכל הדרה - והר הבית בתוכה. כן יהא רצון". 

ובחזרה למערכת הבחירות היצרית של תל אביב ב־1935. אותה מערכת התנהלה סביב השאלה "תל אביב אדומה או תכלת־לבן?" כפי שזעקה אחת מכרזות הבחירות, כשברקע עדיין מהדהדת פרשת רצח ארלוזורוב, איש מפא"י, שנתיים קודם לכן.

 אותו רצח שלא פוענח הגביר את להבות השנאה והאיבה בין הרוויזיוניסטים לבין מפא"י ותנועת העבודה ובכרזות מאותה שנה מופיעים טקסטים רוויי עוינות, אשר לעומתם הקמפיין הנוכחי של הליכוד בעיר ("אנחנו או הם") מחוויר: "מצד ימין אתם מוצאים... את החוגים האזרחיים המפוצלים ומפוררים לבעלי בתים, שכנים עולי פולין וכו', ומצד שמאל את המכונה המאורגנת להפליא של סוכני היטלר ומעלילי הדם השואפים ליצור כאן גיהינום אדום". 

המתחים בין השמאל הסוציאליסטי לבין הרוויזיוניסטים הליברלים בתל אביב צצו כבר בבחירות של 1926, כאשר ראש העיר מאיר דיזנגוף, שהיו לו קשרים אישיים עם זאב ז'בוטינסקי, נאלץ להתפטר לאחר שבשמאל לחצו על קבלת חינוך חינם בבתי הספר. הבחירות המוניציפליות ב־1935 היו האחרונות עד לאחר קום המדינה. זאת, בין השאר עקב מאורעות 1939-1936, המאבק מול הבריטים ומלחמת העצמאות. 

"הכרזות הללו מאפשרות לנו צוהר התבוננות ייחודי לדמויות שהיו אז בפוליטיקה המקומית וגם הארצית, אך יותר מכך מבליטות את השוני הבסיסי בין אז להיום", אומר מיטשניק, "יש שוני מובהק בין התכנים רוויי האידיאולוגיה, המסרים וגם הפלגנות החריפה, בעיקר בשנות ה־30 וה־50, לבין התכנים החפים כמעט מאידיאולוגיה, השטחיים, הדלילים, ובעיקר שיווקיים של 2018, שבולטת בהם הדגשת המועמד עצמו. חלק ממערכות הבחירות אז היה רווי שנאה, אך המאבק לא היה אישי אלא על דרך וערך".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו