מחליטים מהראש

לאחר 33 שנים שבהן לא התקיים יום שבתון בבחירות לרשויות המקומיות, בעוד שבוע זה יקרה. הסיבה: ניסיון להעלות את אחוז ההצבעה, שעמד בבחירות המקומיות באוקטובר 2013 על 51.1% בלבד. ביוני 2014 אישרה ועדת הפנים את הצעת החוק לאחר תמיכת הממשלה ובבחירות הקרובות יהיה כאמור יום שבתון, בעוד ששירותי התחבורה והשירותים הציבוריים יפעלו כסדרם.

הבחירות ב־30 באוקטובר ייערכו ב־251 רשויות מקומיות כאשר מספר בעלי זכות ההצבעה ברשויות המקומיות הוא 6,031,784 ומספר בעלי זכות ההצבעה במועצות האזוריות הוא 622,024. כלל מספר בעלי זכות ההצבעה הוא 6,653,808.

לבחירות ברשויות המקומיות מתמודדים על תפקיד ראש הרשות 700 מועמדים מהם 58 נשים, המהוות 8.2 אחוזים. בבחירות ב־2013 התמודדו 689 מתמודדים על ראש רשות, כאשר 41 בלבד היו נשים. הבוחרים אגב יוכלו לאתר את מיקום הקלפי דרך אתר האינטרנט "בוחרים" (boharim.org.il, או באמצעות טלפון 1800-222-290).

לראשונה, יהיה איחוד במועד הבחירות ברשויות המקומיות ובמועצות האזוריות. כמו כן חיילים יוכלו להצביע בדומה לסוהרים ושוטרים בקלפיות מיוחדות שיוצבו בבסיסים. במשרד הפנים משוכנעים כי הרחבת דרכי ההצבעה של החיילים תביא להעלאת אחוזי ההצבעה.

ב־27 רשויות מקומיות ישנו מועמד יחיד ובמקומות אלה ייערכו בחירות בשיטת הפתק הירוק - מי שבעד המועמד שם פתק בעד ומי שמתנגד שם פתק ירוק. הפתקים נספרים ובמידה ישנם יותר פתקים ירוקים, המועצה בוחרת מועמד לראשותה מתוכה. ב־11 מועצות אזוריות קיים מועמד יחיד והבחירות נערכות רק לוועד המקומי.

בנוסף, לאחר 41 שנה יתקיימו בחירות דמוקרטיות ברשויות הדרוזיות ברמת הגולן. במשרד הפנים ציינו כי מדובר במהלך היסטורי שנועד לחזק את הדמוקרטיה בישראל. מדובר ב־4 רשויות: מג'דל שמס, בוקעתא, מסעדה ועין קנייא.

אגף הדוברות והמחשוב של משרד הפנים יצר פלטפורמה אינטרנטית שתספק מידע לציבור הרחב בזמן אמת ובכלל זה על אחוזי ההצבעה. הגישה למערכת דרך אתר "בוחרים" ובאתר משרד הפנים. כמו כן, לראשונה, בעלי זכות הצבעה מגיל 17 יצביעו בבחירות.

לקראת הבחירות נערכה לראשונה פנייה מטעם משרד הפנים, בשיתוף עם משרד הרווחה, לבתי אבות במטרה לעודד הצבעה של הדיירים המתגוררים בהם. בחירות יתקיימו גם בבתי הכלא כאשר לראשונה יבחרו בבחירות המקומיות גם אסירים ועצורים ב־30 בתי כלא, ובסך הכול יבחרו כ־10,000 אסירים.

מנכ"ל משרד הפנים מרדכי כהן אמר ל"ישראל היום" כי "הדבר החשוב ביותר להבין הוא שהחיים שלנו מנוהלים בזירה המקומית על ידי נבחרי הציבור, שאותם אנחנו בוחרים. אני מקווה שיום השבתון יוציא את הציבור מאדישותו. אנחנו עושים כל מאמץ כדי לעורר מודעות לחשיבות ההצבעה, כולל תוכנית עם משרד החינוך לתלמידי י"א, פנייה לצעירים, עידוד נשים, הכל בתקווה שהמסר יחלחל".

ירושלים: מאבק יצרי על הקול החרדי

מערכת הבחירות לראשות עיריית ירושלים, שהיתה בעבר מנומנמת, הפכה בבחירות הנוכחיות למאבק יצרי וסוער. כל אחד מחמשת המועמדים להחליף את ניר ברקת, שסיים 10 שנות כהונה בדרך אל הפוליטיקה הארצית, עושה כל שביכולתו על מנת לשכנע את המגזרים השונים בבירה כי הוא המתאים מכולם והמתח בשיאו.

המועמד החילוני הבולט לראשות עיריית ירושלים הוא עופר ברקוביץ בן ה־35, שעומדבראש סיעת "התעוררות". ברקוביץ, שמכיר היטב את ירושלים, זוכה לסקרים מחמיאים ומצליח לעורר את הציבור החילוני בבירה, אבל הוא יזדקק למקור כוח עיקרי נוסף על מנת שיוכל להתמקם בלשכת ראש העיר בקומה השישית בכיכר ספרא.

לסיבוב השני צפויים לעלות ברקוביץ וליאון או אלקין // צילום: צחי מרים

יריביו טוענים כי הוא חסר ניסיון לתפקיד של ניהול בירת ישראל.השר לענייני ירושלים, זאב אלקין, משוכנע כי העשייה שלו ברמה הארצית וקרבתו אל ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מקנות לו יתרון בולט על מתחריו.

מנגד, המתחרים מתחו עליו ביקורת כי אינו מכיר מקרוב את הבעיות המהותיות החשובות לתושבי ירושלים. משה ליאון, שהיה מנכ"ל משרד ראש הממשלה, והפסיד בבחירות הקודמות לברקת, למד את בעיותיה של ירושלים בחמש השנים האחרונות, אבל נתפס בעיני יריביו כעושה דברם של השרים אביגדור ליברמן ואריה דרעי.

המועמד החרדי יוסי דייטש, שמגדיר את עצמו "ירושלמי בנשמה", ממשיך להתמודד למרות החלטת דגל התורה וש"ס לתמוך בליאון. דייטש מנסה לפנות אל קהלים אחרים ובהם הקהל החילוני, כדי לחולל הפתעה. המועמד החמישי הוא אבי סלמן, שסיכוייו להיבחר קלושים. במצב העניינים הנוכחי נראה כי בבחירות לראשות עיריית ירושלים שום מועמד לא יצליח לנצחבסיבוב הראשון. לסיבוב השני צפויים לעלות ברקוביץ וליאון או אלקין, ואז יחל מסע לחצים על ראשי הזרמים החרדיים בבירה, שעשויים להכריע את התוצאה.

דרמה על קו הסיום בחיפה: העליון הכריע - עינת קליש רותם תוכל להתמודד

בית המשפט העליון ביטל אתמול החלטה קודמת של בית המשפט המחוזי, וקבע בהחלטה דרמטית כי מועמדת העבודהעינת קליש רותם, תוכל להתמודד בשבוע הבא בבחירות לראשות העירייה. קליש היא המועמדת המובילה שמתמודדת לראשות עיריית חיפה מול יונה יהב, במרוץ צמוד במיוחד שמתנהל בעיר השלישית בגודלה בארץ.

תחרות של ממש בכרמל. קליש רותם, אתמול // צילום: נועם ריבקין פנטון

"זה באמת יום מרגש, אחרי כמה ימים של חוסר וודאות ומהמורה מאוד גדולה בדרך", אמרה קליש רותם בתגובה, "אנחנו מאמינים בצדק ואני שמחה שהצדק יצא לאור". בית משפט המחוזי פסל את מועמדותה משום שהחוק מתיר להריץ רק מועמד אחד מכל מפלגה, זאת למרות שהמפלגה בה חברה קליש היא רשימה משותפת לכמה מפלגות, בהן גם מפלגת העבודה.

לעומת זאת, את רשימת מפלגת העבודה בית המשפט לא פסל. העתירה ציינה שמדובר בטעות טכנית בלבד שניתנת לתיקון, ולא מצדיקה פגיעה בדמוקרטיה. כמו כן, העתירה מזכירה מקרה זהה שאירע בבחירות בשדרות, שבו בית המשפט בבאר שבע פסק שיש לתקן את הטעות ולא לפסול את כל רשימות המפלגה. לצד העתירה הוגשה עתירה נוספת מטעם מפלגת העבודה וכמה עתירות מטעם שותפים קואליציוניים.

פרקליטה של ד"ר קליש, עו"ד עמית חדד ממשרדו של יעקב וינרוט ז"ל, מסר בתגובה כי "אנו מאוד שמחים על ההחלטה של בית המשפט העליון. זה היה מאבק קשה משפטית אבל הוא כל כך צודק מבחינה אנושית. אנו חושבים שהצדק נעשה".

בפסק הדין נכתב כי "רשימת חיים בחיפה תהיה רשאית להגיש עד מחר בשעה 17:00, רשימת מועמדים מתוקנת כדין לבחירות בחיפה וכן את ד"ר עינת קליש רותם כמועמדת לראשות העיר חיפה. לנוכח סדר הזמנים, נימוקינו יינתנו בהמשך".

הברית המוזרה באלעד: מועמד דגל התורה וש"ס לא יוכל להתמודד בבחירות

הדרמה בעיר אלעד בקרב על הבחירות, שקורעות את העיר וגם את הציבור החרדי, הגיעה אתמול ככל הנראה לסופה: בית המשפט העליון דחה את עתירת המועמד יצחק פינדרוס, שביקש להתמודד בבחירות.

פינדרוס היה מועמדם של דגל התורה (הליטאים) וש"ס אל מול ישראל פרוש, נציגה של אגודת ישראל (החסידים). העתירה הוגשה על ידי סמנכ"ל מפלגת הבית היהודי, שי נתן, שטען כי פינדרוס גר עד לאחרונה בירושלים ועבר לאלעד רק בשביל להיבחר. הליטאים לא הסכימו לתת את קולם לפרוש בטענה להסכמי רוטציה והצניחו את פינדורס כמועמד מטעמם, אלא שבית המשפט פסל את המועמדות בטענה שאינו תושב העיר ולא הספיק להעביר את מקום מגוריו מספיק זמן לפני הבחירות.

פינדרוס, לאחר שנפסל בעליון // צילום: נעם ריבקין פנטון

אתמול הגיע הנושא לדיון בעליון, שדחה את העתירה. בש"ס ובדגל התורה עדיין לא אמרו נואש ואתמול יצאו למהלך של החתמת עצומה של תושבי העיר למשרד הפנים, בדרישה שיורה לדחות את הבחירות "עד להצגת מועמד מקובל על רוב תושבי העיר", כהגדרתם.

ההודעה על העצומה יצאה מסביבתו של שר הפנים אריה דרעי ונכתב בה כי "החוק מאפשר את דחיית הבחירות אם משרד הפנים משתכנע כי יש נסיבות חריגות לכך". במקביל, ח"כ מיכאל מלכיאלי (ש"ס) הניח על שולחן הכנסת הצעת חוק הקובעת כי מקום מגוריו הקבוע של מועמד לראשות העיר ייקבע בעת שנכנס לתפקידו. בתוך כך, המשטרה הודיעה כי עצרה באלעד שמונה חשודים בתקיפתו של סגן ראש העירייה, הרב צוריאל קריספל, בליל ראשון בעיר. הרקע לתקיפה על פי המסתמן, הוא יריבות בבחירות.

תל אביב: אסף זמיר טוען - הפער קטן

אם יש דבר שמייחד את הבחירות בעיר תל אביב, הוא שהמתמודדים המרכזיים לראשות העירייה עסוקים בעיקר בקמפיין הקידום של עצמם. ואם כבר נשמעות אמירות שליליות כלפי המועמד השני, בסגנון "הוא בתפקיד כבר 20 שנה" או "על תל אביב לא מהמרים", הן בסך הכל במסגרת תחרותית בריאה ורצינית.

בינתיים ראש העיר המכהן רון חולדאי, שכבר שני עשורים יושב לו בניחותא על כיסא התושב מספר אחת של תל אביב, משדר שהוא סמוך ובטוח שגם הפעם זה בכיס שלו. ונדמה כי בסך הכל הוא די צודק. התל־אביבים מרוצים ממנו, ומי שלא גם ככה הרי רשום בכתובת של ההורים בעיר אחרת.

סגנו של רון חולדאי אסף זמיר, שצעיר ממנו ב־36 שנה ובחר הפעםלהתמודד מולו על התפקידהנכסף, לא נראה כמי שמאיים לגנוב ממנו את הכיסא, אך בהחלט נותן פייט רציני למען יראו וייראו. אנחנו מהמרים שזמיר פשוט מכין את הקרקע לקראת הקמפיין הבא שיגיע ב־2020, ששם מבחינתו מקום שני לא יתקבל בהבנה.

נזכיר כי לפי סקר שנערך לאחרונה ב"ישראל היום", זמיר צמצם את הפער מחולדאי ל־7% בלבד - פער שבלשכת חולדאי "מאוד לא אהבו", כך הבהירו לנו בשיחה טלפונית. לעומת זאת, בלשכת זמיר אישרו כי מאז הסקר שלנו החיוך לא יורד מפניו.

השניים, רון חולדאי ואסף זמיר, לא משאירים מקום אפילו לנושא שיחה קליל בבתי הקפה התל־אביביים באשר למועמדים האחרים לראשות העירייה או לחברות במועצה.

אגב, מאז הפרידה בין ראש העיר חולדאי לסגנו זמיר שמתחרה מולו, השניים לא החליפו ביניהם מילה. למרות זאת, לפני שלושה שבועות כאשר הם נתקלו זה בזה בעיר, כל אחד מהם עצר את אופניו שעליהם היה רכוב והשניים החליפו לחיצת יד ג'נטלמנית.

ראשון לציון: חמישה מועמדים נגד ראש העירייה המכהן

תושבי ראשון לציון, העיר הרביעית בגודלה בישראל, יצביעו השנה ללא פחות משישה מועמדים, כולל ראש העירייה המכהן זה עשר שנים, דב צור. מולו מתמודדים שלושה מבכירי העירייה בקדנציה האחרונה: מ"מ ראש העירייה מוטי ע'גמי, רז קינסטליך ודורון אוזן. שני חברי אופוזיציה, ליאל אבן זוהר ואסף דעבול, הגישו גם הם מועמדות לראשות העירייה.

במועצה שתיבחר יכהנו בקדנציה הקרובה 29 חברים, והמועמדים מבינים כי כל קול חשוב כדי לנסות להכניס למועצה כמה שיותר חברי סיעה ולהקל הקמת הסכמים קואליציוניים עתידיים. זו הסיבה שצור בחר לכרות ברית עם שתי סיעות שלא מתמודדות לראשות העיר אלא למועצה בלבד וחבריה הבטיחו תמיכה בו.

מנגד, ארבעה מתמודדים - אבן זוהר, דעבול, קינסטליך ואוזן - חתמו על הסכם תמיכה ביניהם לקראת הסיבוב השני. ההסכם קובע שאם ייערך סיבוב שני, הם מתחייבים להצביע עבור המועמד מתוך הארבעה שיעלה אליו. המטרה ברורה: הדחת ראש העיר המכהן.

סיבוב שני הוא אם כן היעד. עם זאת, אי אפשר לקבוע מי יעלה, שכן כל סקר שפורסם בעיר הוא מטעם המועמדים וכל אחד מהמועמדים מראה שהוא עולה לסיבוב השני. העניין היחיד שכרגע מסתמן בסקרים הוא שראש העירייה צור יעלה לסיבוב השני, אבל גם זה בספק.

מערכת הבחירות עד כה ירדה נמוך לפסים אישיים. חברי האופוזיציה מזכירים את החשדות לפלילים המיוחסים לראש העירייה המכהן (נחקר בפרשת ביטן, נעצר, שהה במעצר בית, הורחק מהעירייה ליותר מחודש וחזר. טרם הוחלט אם יועמד לדין; ש"ד). המועמדים האחרים נמנעים מלהזכיר זאת ישירות אבל פעיליהם לא מפספסים הזדמנות לעשות כן.

כמו כן, פעילים מכל המטות עסוקים בלהוריד ולהשמיד כרזות של יריביהם לצד התקפות חריפות ברשתות החברתיות.

בהכנת הידיעה השתתפו דניאל רוט-אנברי, יהודה שלזינגר, אסף גולן, יאיר אלטמן ושלומי דיאז