"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
האם האישה הזו תצליח לנצח את הזִקנה?
חוקרת אמריקנית עורכת מחקר שבו היא משתתפת כשפן ניסיונות • עמיתיה ספקנים, אך היא טוענת: "הצלחתי לעצור את ההזדקנות" • ואיך קשורים לזה לובסטרים?
אליזבת פריש // צילום: אתר BIOVIVA // אליזבת פריש // צילום: אתר BIOVIVA

האם האישה הזו תצליח לנצח את הזִקנה?

חוקרת אמריקנית עורכת מחקר שבו היא משתתפת כשפן ניסיונות • עמיתיה ספקנים, אך היא טוענת: "הצלחתי לעצור את ההזדקנות" • ואיך קשורים לזה לובסטרים?

מערכת היום
, עודכן

אליזבת פריש היא מנכ"לית חברת "BIOVIVA" שמציעה טיפול מהפכנילהשפעות ההזדקנות. בשנת 2016, החברה הצעירה של פריש, הממוקמת בפרבר ליד סיאטל, פרצה לשוק עם שני טיפולים המתהדרים בתואר "הטיפול הגנטי הראשון בתופעת ההזדקנות" .

בעוד כל מי שמכיר את שוק הטיפולים הרפואיים והקוסמטיים יודע לגלות חשדנות בריאה כלפי הבטחות שונות שמציעות חברות מהסוג הזה, הסיפור שעומד מאחורי פיתוח המוצר והמעורבות האישית של פריש בתהליך המחקר הוא רחוק מלהיות רגיל.

בשנת 2015 עזבה פריש בת ה-44 את ארצות הברית לקולומביה, תחת מעטה של חשאיות מוחלטת. מטרתה הייתה לערוך ניסוי שנערך במעבדה ששמה מעולם לא פורסם, הכולל טיפול מהפכני שהוא חלק מניסוי נועז שחברתה של פריש לא יכלה לבצע על אדמת ארצות הברית. הניסוי היה ניסוי קליני ראשון בבני אדם, כששפן הניסיונות הוא פריש עצמה.

כיצד הלובסטר עושה זאת

על מנת להבין את מהותו של הטיפול שפריש מציעה נגד התופעות השונות של ההזדקנות צריך לצלול, פשוטו כמשמעו, למעמקי הים ולבחון ייצור שבשרו נחשב למעדן אך אורחות חייו מרתקות את מדע הרפואה.

מדענים סבורים כי הלובסטרים, סרטני מים עמוקים הנמצאים בחלקים הקרים והאפלוליים של האוקיינוסים, אינם מזדקנים ואף ייתכן כי אינם מתים מזקנה. כן, שמעתם נכון, חרקי הים האלו מסוגלים להמשיך ולחיות כל עוד הם אינם נטרפים או ניצודים על ידי בני אדם שמעוניינים לאכול אותם עם רוטב שום וחמאה.

כיצד אתה עושה זאת? לובסטר שלא יחיה לנצח // צילום: getty images

כיצד הלובסטרים עושים זאת? ובכן, חוקרים סבורים כי הכרומוזומים של הלובסטרים זוכים להגנה מיוחדת שאינה נפוצה ביתר ממלכות בעלי החיים. כרומוזומים הם גלילים סליליים המכילים ומגנים על ה-DNA שלנו, ומאפשרים לגוף להמשיך ולבנות אותו מחדש. קצה הכרומוזום עשוי מחומר קשיח שנקרא טלומר. בעוד אצל רוב ממלכות החי הטלומר הולך ומתקצר עם השנים בכל פעם שהתאים מתחלקים, דבר שמביא להזקנות, אצל הלובסטרים הטלומר לא נשחק והכרומוזומים נשארים בשלמותם.

טיפול שנוי במחלוקת

פריש טוענת, שבאמצעות טיפול המשמר את הטלומר אצל בני אדם בוגרים, היא הצליחה להפוך את תהליך ההזדקנות הביולוגי של תאי מערכת החיסון שלה ו"להצעיר" אותם ב-20 שנה.

על פי טענותיה של פריש, מדידות שבוצעו במעבדה בקולומביה הראו כי הטלומרים בתאי הדם הלבנים שלה התארכו בתשעה אחוזים מאז החלה את הטיפול. פריש טוענת כי ניתן לטפל גם בתאים אחרים בגוף באופן דומה ובכך למנוע ממערכות שלמות בגוף את השפעות הזקנה.

"הרבה אנשים קופצים לכל מיני מסקנות לגבי חיי אלמוות או ניצחון סופי על המוות, אך מה שאנחנו מנסים לעשות הרבה פחות פרוזאי. אנחנו מנסים לשפר או לדחות את אחת מנקודות הסבל הקשות ביותר בחייו של אדם,כאבי ומחלות ההזדקנות", מספרת פריש לגרדיאן הבריטי. "נוכל לטפל במחלות כמו טרשת נפוצה ואלצהיימר ואולי אפילו באיידס", היא אומרת.

אך עבודתה של פריש בהחלט שנויה במחלוקת. מדענים אחרים טוענים כי המדידות שביצעה נמצאות בתוך טווח סטיית הטעות ולפי כך לא מהווים הוכחה ליעילות הטיפול. חברתה של פריש גם לא ביצעה את כל השלבים הפרה-קליניים הדרושים על מנת לרשום את המחקר והטיפול בארצות הברית.

אך בעוד הקהילה המדעית מחכה למחקרים שיפריכו או יאשרו את הניסוי שביצעה פריש בעצמה, המחשבה על האפשרות לחיות בעולם ללא מכאובי הזקנה, או אולי אפילו ללא האיום המתמיד של המוות, התלוי מעל האדם מאז שחר ימיו, מפתה מאוד.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...