"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
הבינה המלאכותית של גוגל מזהה סרטן שד בדיוק גבוה יותר מרופא אנושי
פיתוח של גוגל הוכיח שבינה מלאכותית יכולה לזהות סרטן שד גרורתי בדיוק רב יותר אפילו מרופאים בני אנוש • יעילה אף יותר ככלי מסייע
משמאל: צילום נוזל לימפתי רגיל, מימין, הפענוח של LYNA, שמזהה את הגידול הסרטני (באדום) והרקמות המקיפות // צילום: גוגל

הבינה המלאכותית של גוגל מזהה סרטן שד בדיוק גבוה יותר מרופא אנושי

פיתוח של גוגל הוכיח שבינה מלאכותית יכולה לזהות סרטן שד גרורתי בדיוק רב יותר אפילו מרופאים בני אנוש • יעילה אף יותר ככלי מסייע

ינון בן שושן
, עודכן

גוגל מספקת ראיות נוספות לכך שהבינה המלאכותית שלה – LYNA - יכולה להפוך לבעלת-ערך חשובה לגילוי סרטן. חוקרי החברה פיתחו כלי למידה מעמיק שיכול לזהות סרטן שד גרורתי מתקדם. הכלי, לטענתם, הוא בעל יכולת דיוק רבה יותר, בהשוואה לבדיקה אנושית על ידי פתולוגים.

הצוות אימן את האלגוריתם שיהיה מסוגל להבחין במאפיינים של גידולים באמצעות שתי קבוצות של שקופיות – כשבאחד גידול סרטני גרורתי והשנייה ללא. התוצאה - מערכת הבינה המלאכותית הצליחה להבחין בהבדל בין השקפים בדיוק של 99 אחוזים, גם כאשר היה מדובר בגרורות קטנות מאוד שעין אנושית עלולה להחמיץ.

LYNA הייתה יעילה עוד יותר כאשר שימשה כבדיקה נוספת עבור פתולוגים המבצעים אבחנות, ובכך הקלה באופן משמעותי על עבודתם. פריצת דרך זו מעידה על הפוטנציאל העצום של הטכנולוגיה המסייעת שיכולה להציל חיי אדם ולהפחית את הנטל של משימות זיהוי חוזרות ונשנות, כך שהרופאים יכולים להרשות לעצמם להקצות יותר אנרגיה למשימות חשובות אחרות בתהליך הטיפול.

המערכת אינה בשימוש בהערכות קליניות אמיתיות לעת עתה, אך עם זאת, נראה שלא ייקח הרבה זמן להתאים את המערכת כדי לחפש אחר גידולים אצל מטופלות. בשימוש מעשי תוכל LYNA להוביל לאבחנות באופן אמין יותר אצל רופאים ובכך תמקד ותקצר את זמן הטיפול בחולים שלהם.

מקור:

גוגל

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...