מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, קנס את הליכוד, הבית היהודי ובל"ד שחרגו מהוראות מבקר המדינה. בנוסף, 5 מפלגות רשמו אשתקד גירעונות, אך למרבה ההפתעה יתר המפלגות היו אפילו בעודף תקציבי. כך עולה מדו"ח מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, על מימון המפלגות לשנת 2017, שהתפרסם היום (שני), כעשרה חודשים מתום שנת הכספים היוצאת.
קייטנה במימון מפלגות
סיעת בל"ד נקנסה ב-60,000 שקלים כי לא שמרה את כול הפרטים והאסמכתאות לחלק מהוצאותיה, ואף כללה הוצאות בלתי תקינות כמו הפעלת קייטנה לילדים. בנוסף, שילמה המפלגה שכר בשנת 2017 לעובדים שונים לרבות 45,453 שקלים לחבר כנסת לשעבר מטעם הסיעה, ולקרובת משפחתו ללא תיעוד ומבלי שניתן לאמת 'על מה ולמה' שולם השכר. בנוסף, בל"ד קיבלה הכנסה אסורה במזומן בסך 15,000 שקלים, כנראה עבור מכירת כרטיסים למופע, ללא אסמכתאות מספקות לגבי זהות המשלמים ומקור ההכנסות.
לא שמרה את כל הפרטים והאסמכתאות להוצאות. חנין זועבי // צילום: מישל דוט קום
הבית היהודי נקנסה ב-50,000 שקלים, מפני שכללה רישומים בסכומים ניכרים שמקורם במערכות בחירות קודמות, אשר לא נכללו בדו"חות הכספיים שהגישה בזמנו עבור אותן מערכות, ולא שמרה בידה אסמכתאות מספקות לרישומים אלה. אין זו פעם ראשונה שהמבקר שפירא נוזף ב'בית היהודי' בעניין זה. בעקבות הערות מבקר המדינה, הבית היהודי בדק שוב את חשבונותיו, והתברר כי יש הוצאות בסך 1.2 מיליון שקלים מבחירות קודמות שלא נרשמו ומן הסתם גם לא דווחו בזמנו למבקר המדינה. גם הרישום הפעם נעשה ללא אסמכתאות מספיקות.
לא הפעם הראשונה שהוא ננזף. נפתלי בנט // צילום: נועם ריבקין פנטון
הליכוד נקנס ב-180,000 שקלים, בגין ה"ליכודיאדה" באילת גם בשנת 2017, וזאת לאחר שבדו"ח קודם כבר קבע השופט שפירא כי האירוע מהווה 'תרומה אסורה'. לפי המבקר, מדובר בקבלת 'תרומה' בדמות הפקת אירוע ה"ליכודיאדה" באילת שבו השתתפו ח"כים ופעילים מהמפלגה, מבלי שהליכוד השתתף בהוצאות כלשהן. לפי השופט שפירא: "בעצם קיומו של האירוע וסיקורו בתקשורת, גלומה תרומה אסורה, לסיעה שאינה עומדת במגבלות החוק".
"ליכודיאדה" - הליכוד לא השתתפו בהוצאות. אורן חזן // צילום: יהודה בן יתח
מקטינים גרעונות
בחלק השני של הדו"ח מתייחס השופט שפירא להתנהלות הכספית של המפלגות: רק 5 מפלגות נמצאות בגרעון כספי, 5 נוספות הצליחו למחוק את חובותיהן בשנה האחרונה ומצויות בעודף תקציב.
הבית היהודי 'גורר' גרעון שהגיע בסוף 2017 ל-21.8 מיליון שקלים. בשנת 2017, 'הצליח' הבית היהודי להקטין את הגרעון ב-6.1 מיליון שקלים לעומת סוף 2016 שבו עמדו חובותיה על כ-28 מיליון שקלים.
רע"מ, המרכיבה את סיעת הרשימה הערבית המשותפת, הגיעה בסוף 2017 לחוב של 1.439 מיליון שקלים, ירידה של 206.5 אלף שקלים לעומת סוף 2016. בסוף 2016 היה לרע"מ גרעון של 1.864 מיליון שקלים, אבל לאחר עדכון הפרשות ויתרות חוב מתקופות שוטפות קודמות הקטינה הסיעה את יתרת הגרעון הנצבר ב-227.4 אלף שקלים כך שהגרעון ל-2016 ירד ל-1.637 מיליון שקלים.
מרצ הקטינה ב-2017 את החוב שלה ב-2.058 מיליון שקלים, ובסוף 2017 הסתכמו חובותיה ב-1.134 מיליון שקלם.
ש"ס הצליחה להקטין אשתקד החובות שלה ב-3.291 מיליון שקלים, וסיימה את השנה בגרעון של 637.8 אלף שקלים.
האיחוד הלאומי הקטין את חובותיו ב-1.129 מיליון שקלים והגרעון בסוף שנת 2017- הגיע ל-530 אלף שקלים.
צמצמה את הגרעון. תמר זנדברג // צילום: אורן בן חקון
עוד חמש מפלגות יצאו בשנת 2017 מהגרעון שבו היו בשנת 2016:
הליכוד הקטין אשתקד את חובותיו ב-13.5 מיליון שקלים, וסיים את שנת 2017 עם עודף של כ-7.6 מיליון שקלים לעומת גרעון של כ-6 מיליון שקלים בסוף 2016.
דגל התורה עברה בסוף 2017 לעודף של 201 אלף שקלים, לעומת חוב של 1.022 מיליון שקלים בסוף 2016.
בל"ד 'סגרה' את שנת 2017 עם עודף של 1,239 שקלים לעומת גרעון של 603 אלף בשנת 2016
ישראל ביתנו צמצמה אשתקד את החוב שלה בכ-3.9 מיליון שקלים ועברה לעודף של 334 אלף שקלים.
יש עתיד הקטינה את הגרעון בכמיליון שקלים ועברה בסוף 2017 לעודף של 470 אלף שקלים.
סגר את המינוס. אביגדור ליברמן // צילום: אורן בן חקון
הפרסום ברשת עובד
בחלק השלישי בדו"ח, המבקר שפירא, מתייחס לתופעת 'עודף' הפרסום של הסיעות באינטרנט וברשתות החברתיות. כיום חוק הבחירות (דרכי תעמולה) המחייב את סיעות בשקיפות בפרסומיהן בעיתונות, רדיו, וטלוויזיה ושלטי חוצות לא חל על האינטרנט והרשתות החברתיות.
המליצה להחיל את חובת השקיפות גם באינטרנט. דורית בייניש // צילום: גדעון מרקוביץ
יוזכר, כי ועדה ציבורית בראשות נשיאת בית המשפט העליון לשעבר, דורית בייניש, הציעה בנובמבר 2017 להרחיב את חובת השקיפות לכל סוג של מיודעות בחירות בכל אמצעי תקשורת ובכלל זה פרסומים באינטרנט וברשתות החברתיות, וכי חובת השקיפות תחול גם 'בין בחירות' ולא רק בזמן בחירות. הנושא עדיין לא הוסדר, ונמצא על שולחנה של ועדת חוקה, חוק ומשפט.
הציבור יממן
החלק הרביעי בדו"ח, מתייחס למימון המפלגות שקיבלו 16 סיעות הכנסת מהכנסת בשנת 2017. המימון הגיע ל-127.6 מיליון שקלים שהתפלגו בהתאם לגודל המפלגות: כל מפלגה זכאית למימון בחירות שוטף מהכנסת של כ-78,000 שקלים לח"כ, ועוד 78,000 שקלים בחודש לכל סיעה.
הכנסות כלל המפלגות והסיעות בשנת 2017 הגיעו ל-159.3 מיליון שקלים. חישוב מעלה כי הכנסות המפלגות והסיעות מדמי חבר מגיעות לסך 31.7 מיליון שקלים בלבד. משמע, מרבית מימון המפלגות נופל על משלם המסים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו