מושב החורף של הכנסת, שייפתח מחר, יהיה ללא ספק המושב האחרון של הכנסת הנוכחית - כשהשאלה היחידה שתישאל בימיו הראשונים היא באיזה שלב שלו תתפזר הכנסת ותכריז על בחירות. בינתיים נראה כי המפלגות לא נערכות לפתיחת מושב, אלא לקרב הכל בכל הצפוי להן בחודשים הקרובים.
למערכת בחירות יודעים איך נכנסים אבל לעולם לא יודעים איך יוצאים, טוען המשפט הפוליטי השחוק. בדרך כלל מסמנות המפלגות השונות את סדר היום שהן חושבות שישרת אותן באופן המיטיבי, אולם לרוב העניינים יוצאים משליטה במהלך הקמפיין הארוך, הנמשך נצח של שלושה חודשים וחצי.
הליכוד נכנס למערכת הבחירות עם סטטוס של מנצח וכמי שירכיב גם את הממשלה הבאה, אם שום דבר לא ישתבש כמובן. במובן הזה, מערכת הבחירות הנוכחית מתחילה בדומה לזו של 2013, שבה היה ברור לכל שנתניהו יהיה ראש הממשלה הבא.
מערכת בחירות שכזו, למרבה האבסורד, אינה טובה לליכוד, שכן זו מערכת בחירות שמכניסה את כולם לאדישות. במצב כזה, מפלגות הימין, כמו גם כוחות פוליטיים שונים כמו אורלי לוי או בני גנץ, עשויים לנגוס במפלגת השלטון ללא רחם. בבחירות הקודמות הצליח נתניהו ליצור מתח ולעורר את הרושם שהימין עומד לאבד את השלטון, אבל כשהפער בין הליכוד ליתר המפלגות כה גדול, קשה לייצר את המתח הזה. לכן יצטרך נתניהו לנהל קמפיין בסגנון שונה ולמעשה להמציא את עצמו מחדש כדי למנוע זליגת קולות.
עבור נפתלי בנט, אביגדור ליברמן ואריה דרעי - סוג כזה של מערכת בחירות הוא דווקא התרחיש הרצוי ביותר. בפעם שעברה ספגו כולם מכה עם מעבר הקולות המאסיבי בימים האחרונים של הקמפיין מהם לליכוד, שנבעה מתוך דאגה של הבוחרים לאובדן שלטון הימין, אולם הפעם שלטון הימין מובטח ומצביעיהם חוזרים הביתה.
לכן, ההתכתשות האחרונה בתוך הימין היא בין ליברמן ובנט ולא בינם לבין נתניהו. שניהם מבינים כי בנושא ביטחון לנתניהו יש יתרון - על אף המצב בעזה ובזירות נוספות. ליברמן משדר קו כביכול מתון ואחראי יותר ואילו בנט מיליטנטי בהרבה, כאשר כל אחד מהם פונה לסוג אחר של מצביעים בתוך הליכוד במטרה לקלוט כמה שיותר מהם בשובם מהליכוד למפלגות הלוויין האחרות בימין.
כחלון מקווה לשמור על מעמדו הנוכחי, אבל יודע שהפעם זה לא יהיה קל. אורלי לוי לא רק נושפת בעורפו, אלא גם מכוונת בדיוק למטרה שאליה הוא מכוון - תיק האוצר. בסופו של דבר רק אחד מהם יוכל לקטוף את התיק הנחשק, וזה יהיה מי שיביא את מירב המנדטים.
ומה בשמאל? שם המשחק שונה לחלוטין. בלי חיבורים של הרגע האחרון ימשיכו כל המפלגות, מלפיד, דרך העבודה ועד גנץ, לדשדש עם שורת מפלגות בינוניות שאף אחת מהן לא תסכן את ממשלת הימין. יתרה מזה, כל אחת מהם תוכל לשמש קלף מיקוח בזמן הרכבת הממשלה על ידי נתניהו. לכן, ההערכה היא כי ברגע האחרון כן יהיה חיבור, כשרוב הסיכויים הם שנראה את גנץ חובר לגבאי. מהלך כזה עשוי להחזיר לחיים את קרב הראש בראש של הימין והשמאל, כמו בבחירות 2015, ולשנות את כללי המשחק.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו