"לא החלטתי", אמר ראש הממשלה נתניהו לראשי מפלגות הקואליציה באשר לאפשרות להקדים את הבחירות. אבל הנחת העבודה במערכת הפוליטית היא שהבחירות כבר יצאו לדרך. שבתוך כמה שבועות תחליט הכנסת על פיזורה ותקבע תאריך מוסכם לפתיחת הקלפיות. מי שרצה את הסימן המובהק ביותר לכך יכול היה לראותו השבוע: לאו דווקא בכך שנתניהו לראשונה לא אמר שהוא מעוניין בבחירות במועדן בפורום ראשי המפלגות. גם לא בגלל חוק הגיוס שעוד רחוק מפתרון. גם לא בגלל סקר חדשות 2 שהעניק לליכוד ניצחון ודאי. היתה זו מסיבת העיתונאים המאולתרת שארגן ראש הממשלה בסיום ההצהרה לתקשורת על מינוי נגיד הבנק הבא (על הנגיד בהרחבה - בעמ' 15).
במשך כל הקדנציה התנזר נתניהו לחלוטין מראיונות לתקשורת הישראלית. הוא נפגש מעת לעת עם כתבים, בעיקר בזמן תדרוכים במסעותיו בחו"ל, אבל אף פעם לא "און־קמרה" וללא מכשירי הקלטה ושידור. אלא שבתקופת מערכת בחירות - החוקים שונים. לפני הבחירות האחרונות התראיין נתניהו לכל כלי תקשורת לפחות פעמיים בשבוע. מעון ראש הממשלה ברחוב בלפור הפך לאולפן שידורים. נתניהו התראיין לאתרי אינטרנט מגזריים שעד אז בכלל לא היה מודע לקיומם. אחרי שאפילו את ראיונות החג השנתיים ביטל בשנים האחרונות, מסיבת העיתונאים המחויכת השבוע בהחלט יכולה ללמד על הלך רוח אחר, של אווירת סוף קדנציה, ושל ריח בחירות חזק באוויר.
שותף הסוד של נתניהו בעניינים הפוליטיים, השר יריב לוין, סבור כי הבחירות קרובות, אולם לדבריו ההכרעה טרם התקבלה. "ביום ראשון נושיב את יו"ר יהדות התורה, יעקב ליצמן, ואת יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, ונראה אם יש אפשרות להעביר את חוק הגיוס", הוא אומר, "במידה שהם יטרקו את הדלת זה לזה - חבל על הזמן, אפשר לפזר את הכנסת. אם ייתנו פתח - זה משהו שנתניהו ילך עליו וימשיך הלאה". אבל לדברי לוין, "חוק הגיוס זה רק עניין אחד. גם אם יפתרו אותו, יש עוד דברים שצריכים לסכם בינינו אם רוצים להמשיך. אי אפשר להפוך את המושב הקרוב לזירת קרב בין ליברמן ובנט ובין השותפות". לדברי לוין, המלצתו לראש הממשלה היתה לפזר את הכנסת בלי קשר לשאלת חוק הגיוס.
אולם יש לנתניהו קושי נוסף. פיזור הכנסת חייב לבוא מבחינתו בהסכמה. שאף אחד מחברי הקואליציה הבאה לא יוכל להאשים אותו שהוא כפה בחירות בניגוד לרצונו. "נתניהו צריך לבוא לליצמן, ליברמן ובנט, ולומר להם: 'אני רוצה להמשיך, אבל אם אתם לא מתפשרים בגיוס ומפסיקים להתכתש, פירוש הדבר שאתם מובילים לבחירות. לא אני. אתם'".
סקר המנדטים שפורסם השבוע בחדשות 2 מנבא רעות למחנה הציוני בראשות אבי גבאי, שצונח ל־12 מנדטים בלבד. אבל לא פה מסתיימות החדשות הרעות. על פי הסקר, אם בני גנץ ירוץ בראשות מפלגה עצמאית, תקבל מפלגתו החדשה 12 מנדטים, ואילו המחנה הציוני יירד לעשרה מנדטים. אם נתונים אלו יתחזקו בסקרים נוספים, יוכל גנץ לתבוע לא רק את דחיקת ציפי לבני כדי לקבל את המקום השני ברשימה, אלא אפילו הסכם רוטציה בינו לגבאי בנוסח הסכם הרצוג־לבני בסיבוב הקודם.
תוצאות הסקר הצביעו על עניין משמעותי נוסף, והוא כי משימתו של נתניהו לדחוק את גנץ לחיק השמאל צלחה מעל ומעבר למצופה. למי שקיווה שגנץ יוכל להעביר קולות ממחנה למחנה, הסקר הראה כי 12 המנדטים של גנץ מגיעים ברובם המכריע ממחנה המרכז־שמאל, קרי יש עתיד והמחנה הציוני וכמעט שלא מהליכוד.
משפט ושלטון החוק תחילה
תוצאות הסקר הטרידו לא מעט גם את ח"כ רויטל סויד (המחנה הציוני), אולם למרות זאת - ואף שתמכה בעמיר פרץ בפריימריז - היא ממשיכה להאמין כי גבאי הוא שירכיב את הממשלה הבאה.
"גם בבחירות הקודמות בוז'י הרצוג התחיל את הבחירות עם 10 מנדטים", היא אומרת, "אבל עם החבירה ללבני זה השתנה. אני שומעת היום את הקולות ואת השטח ובטוחה שהמצב אחר לגמרי מהסקרים. אנשים מחפשים הנהגה קשובה ורוצים אחדות בעם. הם גם תומכים בשלטון החוק, ובמילים פשוטות הם רוצים להחליף את השלטון".
לדבריה, "המחנה הציוני זו המפלגה היחידה שמתחייבת לא לשבת בממשלת נתניהו. יש עתיד לא מצהירים זאת. אורלי לוי מצהירה בדיוק הפוך- שהיא בהחלט מוכנה לשבת בקואליציה עם נתניהו. לכן מפלגת העבודה היא הקול של מי שרוצה להחזיר את שלטון החוק ואת הערכים הדמוקרטיים".
אבל הנושא המרכזי כמו תמיד יהיה הביטחון.
"ביטחון זו לא סיסמה", היא אומרת, "בוא נראה מה מר ביטחון נתן לנו עד עכשיו. יש לנו דרום מדמם. יש כמעט מלחמה, אנחנו פשוט לא חשופים אליה: מטענים, עימותים, בלוני תבערה. בצפון - המתיחות היא ברורה וידועה. מי שמנהל מו"מ מול חמאס לא מוכן לנהל מו"מ עם אבו מאזן. נתניהו אפילו לא ביקר ביישובי עוטף עזה. מה החזון? מה היוזמה? לאן אנחנו הולכים? אנחנו נגררים לתוך סיטואציה ולא שולטים בה. המדיניות שלו היא אפס יוזמה. זה לא סוד שיש פה היתכנות עם המדינות המתונות באזור למהלך כולל. יש מדינות שנמצאות במאבק בין הסונים והשיעים - ואסור לפספס הזדמנות כזאת. אבל הממשלה לא מובילה לשום מקום".
סויד היא נוף חריג במפלגת העבודה; בוגרת בני עקיבא ומשתייכת לזרם הדתי־לאומי עד היום. "אנחנו דתיים של רעננה", היא אומרת.
"את הדמוקרטיה אי אפשר להעמיד לרצון העם או לבחירות". ח"כ סויד // צילום: אורן בן חקון
לשאלה האם היא מתפללת בבית הכנסת שבו מתפלל גם יו"ר הבית היהודי נפתלי בנט היא משיבה, "ממש לא". הקהילה של סויד פתוחה יותר מבחינה פוליטית, כך שהיא לא השמאלנית היחידה בבית הכנסת. "כולם גדלו על ברכי המפד"ל, אבל היום יש הרבה ויכוחים וזה טוב. זה מעניין", היא אומרת.
לפני שנבחרה לכנסת היתה סויד אחת מעורכות הדין הבולטות בארץ בתחום הפלילי. 27 שנה היא עוסקת במקצוע. נושא בית המשפט ושלטון החוק קרוב לליבה. כמה קרוב? לדעתה, זה הנושא המרכזי שהמדינה צריכה לעסוק בו היום, יותר מכל דבר אחר.
"אני שומעת את היוזמה על מענק החסינות לנתניהו ודוחה את זה לחלוטין", היא אומרת, "חזקת החפות היא ערך חשוב מאוד, אבל ניהול מדינה ללא שיקולים הישרדותיים ופוליטיים הוא ערך לא פחות חשוב. שלא לדבר על הרף המוסרי והערכי שאנחנו דורשים מכל נבחר ציבור, בטח מראש ממשלה. לכן כשאנחנו נמצאים עם ראש ממשלה תחת חקירות, אין לו מנדט לא מוסרי ולא ערכי להוביל את המדינה. אנחנו רוצים לדעת שכל דבר מקבל תשומת לב ואנחנו רוצים לדעת שההחלטות הן נקיות".
אבל אם הוא ייבחר שוב בבחירות, אחרי שכבר החשדות וההמלצות ידועים, הדבר לא מנקה אותו מבחינה ציבורית?
"לא, כי אי אפשר ללכת נגד הדמוקרטיה. אנחנו מדינה שומרת חוק ואת זה אי אפשר להעמיד לרצון העם או לבחירות. אני לא מבינה מה זה העליהום של הממשלה נגד שלטון החוק והדמוקרטיה. שרת המשפטים עומדת בראש מערכת ומנסה להחליש אותה. קרה דבר נוראי. הימין הקיצוני שרוצה להעביר חקיקה אנטי־דמוקרטית וסיפוח השטחים למרות שזה בניגוד ליועמ"ש, וכל זאת בכוונה להחליש את שומר הסף. בג"ץ הוא ששומר על זכויות הפרט, קצבאות נכות, שחיילים לא יהיו עצורים 72 שעות בלי לראות שופט. יש לבית המשפט תפקיד חברתי חשוב מאוד. נתניהו היה זה שמגן על בית המשפט עד לקדנציה האחרונה. כשהחלו החקירות הוא התיר את הרצועה. החוק הצרפתי ועכשיו חוק החסינות אלו מוטציות חקיקתיות, מקריבים את הערכים שלנו על מזבח ההישרדות הפוליטית".
אבל העם לא איתכם. הצעקות שלכם על פגיעה בדמוקרטיה נוגעות לקבוצה קטנה.
"כשהטרמינולוגיה היא שיח שיש בו מטרה לפלג ולשסות ולהפחיד, אז קבוצות שלמות מושחרות ונעשות לא לגיטימיות. התקשורת, המיעוטים, השמאל. כל מי שלא יחשוב ולא יישר קו כמוהם, ימצא את עצמו מושחר. זה שיח מפגע".
את לא מקלה על עצמך כשאת פוטרת זאת בתשובה כזאת? אולי העם יותר אינטליגנטי ממה שאתם חושבים?
"מי ששלחו את החייל בן דרי שירה בערבי לתקופת מאסר ממושכת אלה השופטים סולדברג חובש הכיפה, מינץ חובש הכיפה, ואלרון שהיה מינוי של איילת שקד. אבל עדיין לבית המשפט שם של שמאלני. צריך להפסיק עם זה. עומד יועץ משפטי, גם הוא עם כיפה, ומכריז שחוק ההסדרה אינו חוקתי. אחר כך יוצא קמפיין נגד בג"ץ שזה משחק מכור. צריך להפסיק עם הדברים האלה. שמים חותמות על גורמי אכיפת החוק ולא שמים לב שמערערים את כל העדנים שעליהם יושבת הדמוקרטיה שלנו".
לדברי סויד, למרות נושאי מדינה וביטחון, הנושא האקוטי ביותר הוא שלטון החוק והדמוקרטיה. "גם טורקיה קוראת לעצמה דמוקרטיה", היא אומרת, "בפולין הודיעו לנשיאת בית המשפט העליון שהיא כבר לא נשיאה. אנחנו רוצים את זה גם אצלנו? צריך לשים לב שאנחנו דמוקרטיה בנסיגה. כשאנחנו נגיע לשלטון, נחזיר לאחור את כל החקיקה. חייבים להרכיב את הממשלה הבאה ולנצח כדי לקחת את תיק המשפטים ולהחזיר חזרה את שלטון החוק למדינת ישראל".
הריקוד הבא
בקרוב יפשוט מפכ"ל המשטרה, רוני אלשיך, את מדיו ויהפוך אזרח מהשורה. משימתו להשיג שנה נוספת כשלה, אבל המפכ"ל היוצא כבר מסמן את האתגר הבא.
ערב חג סוכות האחרון התקבלה בהנהלת ישיבת מרכז הרב, ישיבת הדגל של הציונות הדתית, שיחת טלפון מפתיעה. על הקו היה הרב הראשי של המשטרה, נצ"מ רחמים ברכיהו. בקשתו היתה לאפשר למפכ"ל אלשיך להגיע לריקודי שמחת בית השואבה בישיבה. הישיבה כמובן נעתרה. המפכ"ל הגיע, כולו חיוכים ופיזוזים, ואפילו זכה לריקוד סולו עם ראש הישיבה לעיניהם המשתאות של הנוכחים.
כמה ימים אחרי כן שוב טלפון, הפעם להיכל שלמה. על הקו שוב הרב ברכיהו. המפכ"ל מבקש להגיע למסור שיעור בליל הושענא רבא, ביקש. בקשתו נעתרה. שיעור התורה מפי השוטר מספר אחת נמסר מול קהל רב באולם הגדול של ההיכל.
גורמים בציונות הדתית אומרים שזה לא נגמר כאן. באחרונה הגביר אלשיך משמעותית את הופעותיו בקרב אנשי הציונות הדתית, כאשר המניע לכך טרם הוברר עד הסוף. ההערכה היא כי אלשיך מבקש, עם שובו לאזרחות, לחזור לחיק המחנה הלאומי שממנו בא ואותו נטש בתפקידו האחרון כששם את עצמו בעמדת יריבות נגד נתניהו. אולי מתוך כוונה פוליטית שתתברר בהמשך. בינתיים חוק הצינון מונע ממנו לקפוץ למים הפוליטיים בסיבוב הקרוב, אולם נראה כי הכשרת הלבבות לסיבוב הבא כבר החלה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו