סקר: 62% לא מודעים לאפשרות קבלת טיפול נפשי בקופ"ח

כמעט שני שלישים מהישראלים (62 אחוז) אינם מודעים לאפשרות שניתן לקבל טיפול נפשי בקופות החולים. זאת אף שחלפו יותר משלוש שנים מאז החלה הרפורמה בבריאות הנפש, שבמסגרתה קופות החולים נותנות טיפול נפשי במסגרת סל הבריאות.

מסקר שיזמה עמותת "אנוש", העמותה הישראלית לבריאות הנפש, לקראת יום בריאות הנפש הבינלאומי החל ביום רביעי, עולה כי רוב הציבור הישראלי מעדיף לפנות למערכת הטיפול הפרטית מאשר לציבורית עבור טיפול נפשי.

מהסקר עולה כי למרות הרפורמה רק כשליש - 37% מהנשאלים, היו פונים למערכת הציבורית לקבלת טיפול, אילו חוו משבר או קושי נפשי (28% מהנשאלים ידעו כי בעת משבר נפשי ניתן לפנות לרופא משפחה על מנת לקבל הפניה לטיפול ו־9 אחוזים היו פונים לאיש מקצוע אחר בקופת החולים). 43% מהנשאלים העידו כי היו פונים קודם כל לגורם רפואי פרטי (פסיכולוג או פסיכיאטר) בעת חיפוש אחר טיפול.

לאחר שהוצגו לנשאלים עלויות הטיפול הנפשי ברפואה הפרטית וברפואה הציבורית (השתתפות עצמית של 130-0 שקלים למפגש בקופות החולים, לעומת 1,000-300 שקלים בשוק הפרטי), 22 אחוזים אמרו שהיו פונים לטיפול פרטי ו־63 אחוזים לטיפול ציבורי.

עוד עולה מהסקר שכמעט כל אדם שני חווה משבר נפשי או קושי: 47% מהנשאלים העידו כי חוו משבר שכזה במהלך חייהם. יותר ממחצית מהישראלים במגזר היהודי (54%) העידו כי חוו קושי או משבר נפשי כלשהו, זאת לעומת 38% מהנשאלים מהמגזר הערבי. 53% מהנשים העידו כי חוו משבר או קושי נפשי, לעומת 40% מהגברים.

גם רמת המודעות של נשים לאפשרות הפנייה לרופא המשפחה בשירותי הבריאות הציבוריים לקבלת טיפול, גבוהה בהרבה מזו של הגברים: 42.3% מהנשים ידעו על אפשרות זו, לעומת 32% מהגברים.

הסקר נערך באמצעות מכון "גיאוקרטוגרפיה", בקרב 509 אנשים בגילי 18 ומעלה בישראל.

ד"ר הלה הדס, מנכ"לית עמותת "אנוש", אמרה כי "הסקר שערכנו מראה כי כל אדם שני עשוי להזדקק לטיפול נפשי קצר או ארוך טווח. למרות מאמצי משרד הבריאות, הסקר מוכיח כי הציבור אינו מודע מספיק לאפשרות לקבל סיוע וטיפול דרך המערכת הציבורית, ואילו ידעו על כך אנשים רבים יותר, נראה כי היו משתמשים בשירות זה".

לדבריה, "העלאת המודעות לתחום בריאות הנפש - חשובה לטובת צמצום הסטיגמה שיש כלפי הטיפול הנפשי, וכדי למנוע ולאתר משברים נפשיים שעשויים להחמיר ללא טיפול, ולהביא אחר כך למצבים קשים ומורכבים יותר, שיכבידו עוד יותר על המתמודדים, משפחותיהם והמערכת כולה".

הרפורמה בבריאות הנפש נכנסה לתוקף ביולי 2015 ובמסגרתה הרחיבו קופות החולים את השירותים בתחום זה. מטרת המהלך היתה לקצר את זמני ההמתנה הארוכים שהיו עד אז ולהכפיל את שיעור האנשים שזוכים לקבל טיפול נפשי (מ־2 אחוז מאוכלוסיית המבוגרים ל־4 אחוזים, ומאחוז מאוכלוסיית הילדים לשני אחוזים). יעדים אלו הושגו, אולם הנתונים מראים שזמני ההמתנה לא קוצרו וכן שהשירות נגיש לחלק גדול מהמטופלים במסלול השתתפות עצמית בתשלום.

לפני כחצי שנה חשפנו ב"ישראל היום"כי למרות הרפורמה והעברת תקציבים לקופות, זמני ההמתנה ארוכים, בעיקר לילדים. כך, למשל, בערים ירושלים, באר שבע ואשדוד עמדו זמני ההמתנה לתחילת טיפול בשירות ציבורי (לאחר אבחון) על כשנה. בערד, נהריה, קצרין, קריית מוצקין ויישובים נוספים עמדו גם זמני ההמתנה לטיפול עבור מבוגרים על כשנה.

אז גם פרסם משרד הבריאות באתר האינטרנט שלו מפה אינטראקטיבית, שעליה מסומנים מרפאות בריאות הנפש וזמני ההמתנה לשירות בכל אחת מהן. מבדיקת "ישראל היום" עולה שהמידע באתר אודות זמני ההמתנה אינו מעודכן.