הפרט שהסתירה הסטודנטית שגורשה מהארץ

בית המשפט המחוזי בתל אביב ידון היום בערעורה של פעילת ה־BDS, לארה אל־קאסם, על סירוב המדינה לכניסתה לישראל.

אל־קאסם נעצרה ביום שלישי בנתב"ג משום שזוהתה בשמה כפעילה אנטי־ישראלית. עניינה הפך למקרה דגל עבור ארגוני השמאל הקיצוני הטוענים, בין היתר, שישראל מונעת את כניסתה בגלל שמה הערבי. ח"כ מרב מיכאלי (המחנה הציוני) יצאה להגנתה וטענה כי "הסיפור חושף גם את הקלות הבלתי נסבלת של הגירוש, ההכפשה וההסתה, אבל גם את הטמטום שבחוק החרם עצמו".

אלא שבית הדין לעררים קיבל בסוף השבוע את עמדת המדינה כי יש למנוע את כניסתה לארץ. ל"ישראל היום" נודע שאל־קאסם איננה סטודנטית תמימה, כפי שהציגה עצמה. נהפוך הוא, היא עמדה עד השנה שעברה בראש ארגון שהוביל את החרם על ישראל בקמפוס בפלורידה.

עוד נודע כי ברקע מניעת כניסתה לארץ והחלטת בית הדין נמנים שקר בביקורת הגבולות בנתב"ג, מחיקת פרופילים אנטי־ישראליים מהרשתות החברתיות, והסתרת עמדתה בבכירה במערך ה־BDS. היא הגיעה לישראל לאחר שקיבלה מהקונסוליה הישראלית אשרה לשנת לימודים באוניברסיטה העברית. אולם היא הסתירה מהקונסוליה כי הארגון שניהלה פעל להחרמת המוצר הישראלי "חומוס צבר" ומנע הרצאות של נציגים ישראלים בקמפוס. את כל המידע הזה הסתירה אל־קאסם גם באמצעות מחיקת פרופילים מהרשתות החברתיות. גם כשנשאלה במעבר הגבול אם היתה פעילת חרם, שיקרה.

בתשובה לשאלה אם היא פעילת BDS אמרה ש"לא". בהמשך הודתה קאסם כי עמדה בראש הסניף של NSJP, אבל טענה שלא היה פעיל בתקופתה.

דיין בית הדין לעררים, דותן ברגמן, לא האמין לה. "הגם שניסתה לגמד את הארגון ואת חלקה בארגון, הוכח שהעוררת (אל־קאסם) שימשה בעבר בתפקידים בכירים בארגון BDS, והוכח כי בתקופת כהונתה קרא הארגון 'להטלת חרם על מדינת ישראל'", כתב השופט.