החל מחודש מרץ האחרון נעה מטוטלת העימותים בין חמאס וישראל בין רגיעה והסלמה. בימים האחרונים נדמה כי הכיוון הכללי די ברור – הסדרה כנראה לא תהיה כאן. מה המשמעות הצבאית של מצב זה והאם צה"ל מוכן לאתגרי עזה החדשים? חשוב להבין את המצב לאשורם בטרם ששים לפעולה.
מסיום מבצע צוק איתן (ספטמבר 2014) עמלים בחמאס על שיקום מערכי הלחימה: בונקרים, טילים, רקטות, מנהרות לחימה ומנהרות התקפיות. המאמץ הזה לבניין הכוח העזתי נתקל במאמצים מבצעיים מצד צה"ל במסגרת המב"מ (המערכה שבין המלחמות), העוסקת בהאטת ההתעצמות בצד השני.
המאמץ של צה"ל נושא פרי בייחוד בנטרול מנהרות וצמצום ההברחות, זאת בקביל ללחץ המצרי. אולם בחלק ממרכיבי הפעולה חמאס למד והשתכלל – ובהקשר הזה צפוי לצה"ל אתגר שאליו נדרש להתכונן בטרם פתיחתה של המערכה הבאה.
טנק של צה"ל בגבול עזה
ככלל, ניתן לחלק את אתגרי צה"ל בלחימה נגד חמאס לשלוש קטגוריות מרכזיות: בעורף מרחב הלחימה, בקו המגע (על הגדר) ובעומק השטח.
בעורף מרחב הלחימה שכלל חמאס את הכוחות המיוחדים שלו, אל-נוחבה, כלקח חיובי מבחינתו ממבצע "צוק איתן". הכוחות הללו, שברמת החיילות שלהם משתווים בערך לחייל הזוטר ביותר בחטיבת גולני, אינם צפויים להוות קושי משמעותי עבור צה"ל במהלכי התמרון שלו ביבשה, אולם הטלתם לעורף הישראלי, אל תוך יישובים או בסיסים צבאיים, עלולה לייצר מהלכים מפתיעים ומעצבי תודעה. מהלכים כאלה ניסה חמאס גם בצוק איתן. ההצלחה הייתה מינורית, אולם הפוטנציאל היה דרמטי. נסו לדמיין 12 מחבלים במסע הרג בתוך שדרות או בנתיבות – ותבינו את הבעיה.
בנוסף ליכולות של אל-נוחבה פיתח ושכלל חמאס את טכניקת בלוני הנפץ, לרבות הקמת יחידה בפני עצמה לנושא. השילוב של עפיפונים, בלונים ומטענים עשוי ליצור קושי משמעותי בעורף, ולהוות פלטפורמה לפיגועי איכות. לכל הפחות, יש לו פוטנציאל לשבש את החיים בעורף.
יכולת הפעולה בעומק, שאותה שכלל חמאס, משולבת עם מרכיב שחיזק לאחרונה בקו המגע (מרחב הגדר). מאז אפריל הבין חמאס כי הגעת רבבות אזרחים לגדר משרתת אותו מבצעית ותודעתית. הפגנות המונים בלתי פוסקות עשויות להתיש את הכוחות הצה"ליים בעימותים מול אזרחים, אחרי שבחסותם יתכן וינסה חמאס "להשחיל" כוחות מיוחדים לעומק יישובי העוטף.
אסמאעיל הנייה עם מפגינים בקרבת הגדר // צילום: Getty Images
המאמץ האזרחי על הגדר עשוי לשרת את חמאס בעיכוב כוחות צה"ל בשלב בו הגייסות ינסו לחצות אותה. כניסה של כוחות תמרון בתווך של המוני אזרחים מהווה אתגר משמעותי, שעשוי לשבש את התמרון כולו וליצור תודעה תקשורתית בעייתית.
בעומק שטח הרצועה לא חלו שינויים דרמטיים - חמאס מיסד את מנהרות הלחימה, את הבונקרים ואת העמדות המבוצרות. כעיקרון, כניסה לעומק על ידי כוחות מתמרנים של צה"ל איננה אתגר דרמטי - צה"ל מאומן ללחימה ביעדים מבוצרים מהסוג הזה, לרבות פיתוח ושימוש באמצעי לחימה המאפשרים התמודדות אפקטיבית יותר עם מנהרות.
אולם גם בעומק קיים אותו פוטנציאל של העמדת המוני אזרחים מול הכוחות המסתערים, באופן שייצור שיבוש לתמרון תוך מיצוב תודעה תקשורתית שתעמיד את הקהילה הבינלאומית נגד ישראל. גם זה לא חדש לצבא, אולם חמאס צבר לאחרונה ביטחון ברתימת אלפים לטובתו אל מול כוחות צה"ל, והמיומנות הזו תבוא לידי ביטוי ביתר שאת.
חמאס ינסה להציף את שדה הקרב באזרחים. עימותים בקרבת הגדר // צילום: AP
לסיכום, האתגר המשמעותי העומד בפני צה"ל בפעולה הבאה בעזה שם במוקד את התווך האזרחי משני צדי הגדר: בצד הישראלי, היכולת לפגע בעורף בשילוב ההיתכנות להחדיר את מחבלי אל-נוחבה לתוך ישובי העוטף; ובצד העזתי, שימוש מועצם בהמונים הן בקו המגע והן בעומק לעיכוב המהלכים הצהל"יים, שיבושם ויצירת תודעה שתפגע בלגיטימציה לפעול בעומק השטח.
אין ספק שצה"ל יכול להתמודד היטב עם האתגרים הללו - מדובר בפונקציה של אימון ובניין כוח. כל לקחי "צוק איתן" עומדים כאן על הפרק, ובמבצע הבא צה"ל יידרש להראות שהוא לומד, ובסופו של עניין גם מנצח.
העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו