"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
המדינה נמנעת מלהכיר ביישובים ביו"ש
ל"ישראל היום" נודע: הממשלה נמנעת מלהכיר ביישובים ביו"ש - בגלל החשש מתגובת וושינגטון והקהילה הבינ"ל • בבקשות שנדחו: גם יישובים ותיקים
נופי פרת. נמנעים להכיר ביישובים // צילום: אורן נחשון

המדינה נמנעת מלהכיר ביישובים ביו"ש

ל"ישראל היום" נודע: הממשלה נמנעת מלהכיר ביישובים ביו"ש - בגלל החשש מתגובת וושינגטון והקהילה הבינ"ל • בבקשות שנדחו: גם יישובים ותיקים

אריאל כהנא
, עודכן

ישראל נמנעת מלהכיר ביישובים רבים ביהודה ושומרון מחשש לתגובה בינלאומית, ובפרט מתגובת ממשל טראמפ. כך נודע ל"ישראל היום" מפי מקורות המעורים בנושא.

מדובר על יישובים ותיקים, שרק חלקם מתויגים כמאחזים, אשר ראש הממשלה נתניהו וצוותו החליטו לדחות בקשות להעניק להם מעמד "סמל יישוב". את הבקשות להעניק לאותם יישובים מעמד עצמאי מעלה בדרך כלל הנהגת ההתיישבות. עם זאת, המדיניות שהנהיג נתניהו היא הענקה במשורה של "סמל היישוב" כדי למנוע מראש ביקורת ודאית של גורמים אירופיים ולחסוך עימות אפשרי עם ממשל טראמפ.

היישובים שבהם מדובר הוקמו דה פקטו לרוב במהלך שנות ה־90 או בעשור הראשון של שנות האלפיים. כך, למשל, היישובים נופי פרת ואלון, הם באופן רשמי חלק מכפר אדומים.

הוגדרו כ"שכונות"

ישראל נמנעה זה זמן מהקמה פורמלית של יישובים חדשים, אך אפשרה בנייה בפועל של יישובים חדשים במרחק לא גדול מיישובים קיימים. פורמלית הוגדרו אותם יישובים חדשים על ידי משרד הפנים כ"שכונות" של היישובים הוותיקים, מה שחסך את הצורך להעביר בממשלה החלטה על הקמתם. בחלק מן המקרים מדובר היה ביישובי קבע עם בתי אבן ותוכניות מתאר כמקובל, ואילו במקרים אחרים היו אלה "מאחזים" שבהם הוצבו קרוואנים ובתי עץ.

המקרה הבולט ביותר בדפוס התפתחות זה של מפעל ההתיישבות היתה השכונה החרדית תל ציון מצפון לירושלים. השכונה, המונה כיום כ־3,000 בתי אב, מוגדרת במשרד הפנים כחלק מהיישוב הדתי־לאומי הסמוך אליה, כוכב יעקב. זאת על שיישוב האם קטן בהרבה, בעל אוכלוסייה אחרת ומתנהל באופן עצמאי ונפרד מאשר השכונה החרדית.

על רקע המצב הביורוקרטי, יזם שר הפנים אריה דרעי לפני כחצי שנה החלטת ממשלה שתעניק לתל ציון סמל יישוב עצמאי. הצעתו באה בעקבות המלצות ועדה מקצועית שבחנה את מצבם הסטטוטורי והכלכלי של מספר יישובים גדולים באזור. דרעי העביר את החלטתו לאישורם של אלוף פיקוד המרכז ושר הביטחון ליברמן, שהם הריבון ביהודה ושומרון. השניים הצטרפו לעמדתו, ובעקבות זאת ניסחו משרדי הפנים והביטחון הצעת מחליטים כדי שתאושר בממשלה.

עם זאת, לאחר שניסוח ההחלטה הסתיים והועלה למזכירות הממשלה, הודיע עוזרו של מזכיר הממשלה, עו"ד רונן פרץ, כי ראש הממשלה מתנגד לה מנימוקים מדיניים.

משיחות עם גורמים שונים המעורים בסוגיה נודע ל"ישראל היום" כי מסיבות מדיניות ראש הממשלה דוחה בקשות להעניק סמל יישוב גם ליישובים אחרים ביהודה ושומרון. אותם גורמים לא ציינו מהן הבעיות העשויות להיווצר אם היישובים יוכרו כעצמאיים. עם זאת, הם טענו כי לא רק בנייה של שכונות בשטח מעוררת מתיחות עם מדינות באירופה. לדבריהם, גם החלטת ממשלה להעניק "סמל יישוב" לעשרות יישובים בלתי מוכרים ביהודה ושומרון, כפי שמחייב החוק, "תעשה רעש" ועלולה לגרור קשיים בזירה הבינלאומית.

טראמפ // צילום: AFP
טראמפ // צילום: AFP

"תומכת בהתיישבות"

אותם גורמים הדגישו כי ממשלת נתניהו תומכת בהתיישבות, ובין היתר הקימה למפוני עמונה את היישוב החלופי עמיחי, וזאת בשל הנסיבות החריגות. אך גם במקרה זה הדבר נעשה לאחר תיאום עם הממשל. עוד ציינו אותם גורמים כי גם במקרים אחרים בכוונת הממשלה להעניק סמל יישוב למקומות הזקוקים לכך, אולם הכלי נשמר ליישובים שבהם אין דרך משפטית אחרת לתמוך מבחינה ממשלתית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...