"זה היה אתגר הזוי"

יותר מ-420 רקטות יירטה מערכת כיפת ברזל בשמונת ימי מבצע "עמוד ענן". הצוות המוביל של הפרויקט, שכל חבריו בוגרי הטכניון, עבד לילות כימים כדי להביא אותו לכלל סיום, והתוצאות מדברות בעד עצמן.

בראיון לאתר האינטרנט של הטכניון אומרים אנשי הצוות המוביל בפרויקט, חנוך, גיורא, דוד, אמנון וחנה, המוזכרים רק בשמות פרטיים, כי "הקרדיט מתחלק בין מאות האנשים שהיו שותפים בפרויקט - טכנאים, מהנדסים, אנשי מינהל - אבל האנשים שיושבים כאן הם חוד החנית".

לדברי חנוך, ראש הפרויקט, "תקופת הפיתוח כללה עבודה מטורפת במהלך השבוע, ולפעמים גם בימי שישי ובמוצאי שבת. שכחתי איך המשפחה שלי נראית כשהיא ערה, וכמובן, לא לקחתי יום אחד של חופש במשך שלוש שנים. אבל אני לא מצטער על שום רגע".

חנוך, בוגר הפקולטה להנדסת מכונות בטכניון (1975), הצטרף לפרויקט בתחילתו. "האתגר היה לפתח מערכת שתאתר איומים אוויריים ותנטרל אותם באופן אוטונומי. במערכת יש חיישן שמאתר את האיום, מערך שליטה שמנתח את מסלול הרקטה ואת מידת הסיכון, ומיירט (טיל) שמנטרל אותה. זו מערכת מורכבת מאוד. רקטות קסאם מורכבות מאלמנטים מאולתרים, שנעים במסלול מאוד 'מחוספס' ולא רהוט. מי שרוצה להבין את זה צריך לדמיין בקבוק קולה שטס במהירות גבוהה פי כמה ממהירות הקול, במסלול לא חלק. ליירט אותו? זה נשמע אתגר כמעט הזוי".

לדברי חנוך, משרד הביטחון ומפא"ת הציבו לו"ז צפוף מאוד - השלמת פיתוח בתוך 30 חודשים. לשם השוואה, הטיל הקודם שלהם פותח במשך יותר מעשר שנים. "קיצרו עבורנו תהליכים - העיקר שנעמוד בלוח הזמנים, בהגדרות העלות וכמובן בביצועים הנדרשים. האילוצים האלה הובילו אותנו לפתרונות יצירתיים ומוצלחים מאוד. זה הטיל היחיד בעולם שמכיל רכיבים מ"טויס אר אס". יום אחד הבאתי לעבודה מכונית צעצוע של הבן שלי, העברנו את זה בינינו וראינו שיש שם רכיבים שממש מתאימים לנו. יותר מזה אני לא יכול לספר", אמר חנוך.

"צריך להבין שהמערכת מורכבת מהמון מרכיבי חומרה ותוכנה שמשתלבים למערכות (מיירט, משגר, שו"ב, מכ"ם ועוד) המרכיבות את מערך כיפת ברזל", הסבירה חנה, בוגרת תואר שני בהנדסת מערכות בטכניון, "נאלצנו להשתמש באסטרטגיית שילובים ובדיקות המאפשרת לקלוט מצוותי הפיתוח את המערכות ולהפוך אותן בתוך זמן קצר למערך מלא, המתפקד הן בניסוי והן בפעילות המבצעית".