"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
האם זו הסיבה שנטע זכתה באירוויזיון?
ראש החוג לגיאוגרפיה באוניברסיטה הלאומית של אירלנד טוען בקורס חדש שהוא מעביר, כי שיקולים פוליטיים הנוגעים לגיאוגרפיה אזורית היו מרכיב מרכזי בזכייה של ישראל באירוויזיון השנה
צילום: יוסי זליגר // נטע ברזילי והגביע

האם זו הסיבה שנטע זכתה באירוויזיון?

ראש החוג לגיאוגרפיה באוניברסיטה הלאומית של אירלנד טוען בקורס חדש שהוא מעביר, כי שיקולים פוליטיים הנוגעים לגיאוגרפיה אזורית היו מרכיב מרכזי בזכייה של ישראל באירוויזיון השנה

, עודכן

זו כבר לא רק קונספירציה:עד כמה שהאירוויזיוןהיא תחרות מוזיקלית שבה המדינה הזוכה אמורה בתיאוריה להיקבע לפי איכות הנאמבר המוזיקלי שהיא שולחת, מתברר, ולא במפתיע, שלפוליטיקה וגיאוגרפיה יש השפעה מכריעה לא פחות.

ד"ר אדריאן קאוונה, ראש החוג לגיאורפיה באוניברסיטת מיינות' האירית (האוניברסיטה הלאומית של אירלנד), חשף לאחרונה בריאיון לאתר wiwibloggs, תיאוריה מובילה בקורס ללימודי אירוויזיון שאותו הוא מלמד (כן, מתברר שיש דבר כזה) בשם "הגיאוגרפיה של ההצבעה", ועיקרה: המדינות הלוקחות חלק בהצבעה בתחרות המוזיקלית נוטות להתאגד בגושים בהקשר ההצבעות, וכפועל יוצא מכך - גם במספר הנקודות שהן מעניקות למתחרות, מתוך שיקולים פוליטיים/תרבותיים. הבלרוסים, לדוגמה, יעדיפו לדבריו להצביע לרוסים מאשר לספרדים, והאירים לדנים, במקום לסרבים.

אחת הסוגיות המעניינות שקאוונה חקר יחד עם הסטודנטים שלו השנה, הייתה זכייתה של נטע ברזילי בתחרות האחרונה. לדבריו, אף ש-"TOY" נחשב לשיר פופולרי בגלל צביונו המוזיקלי והקצב המדבק שלו, אי אפשר להתעלם מהעובדה שהפוליטיקה שיחקה תפקיד לא קטן בזכייה. העובדה שמדינות כמו אזברייג'ן, רוסיה וארמניה לא הצליחו להעפיל לגמר השנה, לטענתו שיחקה לטובת ישראל, ולמעשה הטתה את הכף באופן די מובהק לכיוונה.


ותודה לאזרבייג'אן וארמניה. ברזילי זוכה באירוויזיון // צילום: AP

הסיבה? מדינות כמו אוקראינה, מולדובה, רוסיה וארמניה, שלא בהכרח היו מעניקות לישראל ניקוד גבוה, זיכו את השיר בביצוענטע ברזיליבמספר קולות גבוה, בגלל שישראל משתייכת באופן גיאוגרפי לאותו "גוש תרבותי/גיאוגרפי".

אז האם ניתן לומר כי הזכייה שלנו השנה הייתה הרבה פוליטיקה וקצת פחות מוזיקה? גם אם כנראה יש יותר מקמצוץ של אמת ורציונל מאחורי ההסבר של קאוונה, בסופו של יום את האוהדים של התחרות זה פחות מעניין, והם מעדיפים להשאיר את הפוליטיקה לפוליטיקאים ופשוט לחגוג. לנו רק נותר לספור את הימים עד התחרות שתתקיים בישראל בשנה הבאה, ומי יודע, אולי גם לנצח שוב?

תביעה: "ביונסה עוסקת בכישוף אפל"

נינט ויוסי מזרחי חוזרים לשנות התשעים

ללא הסבר: מוזיקאי ישראלי נעצר ברוסיה

בלי נטע ועומר: אלבומי השנה תשע"ח

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...